שם הפרוטוקול: פרוטוקול מליאה מס' 6
מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול דיונים סרוק · פרוטוקול דיונים נגיש
מועצה אזורית חוף השרון
ישיבת מועצה
ישיבת מועצה מס' 6
שהתקיימה ביום ראשון, ()24/03/2019
נוכחים:
מר אלי ברכה - ראש המועצה
גב' תמנה שמאלי - חברת מליאה אודים
מר אנדי וולף - חבר מליאה חרוצים
מר ברק בן אריה - חבר מליאה געש
גב' מירב קורן - חברת מליאה בצרה
גב' אורלי עמיר - חברת מליאה בני ציון
מר גילי בן יקר - חבר מליאה רשפון
מר שרון רומם - חבר מליאה כפר נטר
מר דני מנהיים - חבר מליאה ארסוף קדם
מר שוקי ארליך - חבר מליאה ארסוף
מר פבלו לם - חבר מליאה תל יצחק
גב' צילי סלע - חברת מליאה בית יהושע
מוזמנים:
עו"ד עמיחי ויינברגר - יועץ משפטי
גב' הילה טרייבר - מנכ"לית המועצה
גב' אורלי רזניקוב - מבקרת פנים
גב' אולגה ששקיס - גזברית המועצה
פרוטוקול
אלי ברכה: נרים כוסית לסיום המליאה תכנון ובנייה. אז באמת שנמשיך להצליח למי שחש
שאנחנו מצליחים, ומי שלא שישתפר. היה לי רגע אחד אני חושב שאמרתי לכם את
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
זה לפני שבועיים אני ישבתי עם מרכז מועצות אזוריות, עם ראשי הרשויות ולכולם
יש וועדות גבולות. אנחנו ואני אומר את זה אנחנו דווקא בין המועצות האזוריות,
אנחנו הסטייק הכי טעים בצלחת. ודווקא לנו אין וועדת גבולות. אז שנמשיך ככה
ונמשיך להתעסק בעבודה ובלי הפרעות, ובחיים הפרטיים לכולם את מקסימום
האושר שניתן.
הילה טרייבר: אה קודם כל חשוב לי להגיד היינו צריכים לדון בתוכנית מתאר כוללנית, אבל
הזמנו את האדריכל האדריכל כבר תיאמנו איתו והוא יכול לבוא. אבל מי שמוביל
את התוכנית זה גם מנהל לתכנון, ומנהל התכנון רצה להיות נוכח גם הוא. ואז בגלל
שהוא לא יכול אז ניאלץ לדחות את זה למליאה הבאה. אבל במקום זה אני רוצה
לעלות, בא לכאן מתנדב תושב המועצה והעובדת הסוציאלית הקהילתית שמרימה
את מרכז הגישור והיא רוצה לתת קצת רקע למרכז הזה לחברי המליא, ולספר
עליו קצת. אז אנחנו לדעתי בגלל שמחכים בחוץ גם נתחיל מהם, כדי לא לעכב
אותם סתם. זהו פחות או יותר. כן תקרא להם הם יכולים לבוא, נתחיל מזה. צריך
להצביע להוסיף את זה לסדר היום, יש מישהו מתנגד להוספה של זה? כי אני כבר
פה.
יערה שטולברג: אני יערה אני עובדת סוציאלית קהילתית במחלקה לשירותים חברתיים. מרכז
הגישור והדיאלוג קם בתוך מחלקה לשירותים חברתיים, בתוך היחידה לעבודה
קהילתית לא סתם. עבודה קהילתית מתעסקת בחיבור וקשר בין אנשים
מהיישובים, בנושא הזה של חוסן קהילתי. ומרכז גישור ודיאלוג מתכתב ישירות
עם המטרות של העבודה הקהילתית. אנחנו נספר לכם קצת היום על מרכז גישור,
על המגשרים. דן פה יושב איתי, הוא אחד המגרשים במרכז חבר הנהלה בתל יצחק
הוא עוד מעט גם יציג את עצמו. המרכז גישור נמצא ...גם קצת לספר מסביב מה
קורה, אבל יש לנו הרבה מאוד מרכזי גישור בארץ גם במועצות אזוריות. לפני פחות
משנה עבר מי שמכיר אותה עובדת קהילתית יחד איתי, היא נמצאת בחופשת לידה.
ראיינה שישים מגשרים ומגשרות למרכז, אנחנו שלחנו קול קורא ופשוט הוצפנו
במגרשים שרצו לבוא לגשר. בסופו של דבר נבחרו ,25 25 מגשרים ומגשרות
מהמועצה ומבחוץ הם לא רק מתוך מהמועצה. בשם הניסיון האנונימיות ה... וכל
הקונפליקטים שיכולים והחששות שיכולות להתעורר , מזה שהיו מגשרים רק
מהמועצה. יש לנו גם הרבה מגשרים מבחוץ. הם מאוד מגוונים מתחומים שונים,
ורק שתכירו אולי תראו אולי דן יגיע עם הצוות שלו ליישוב שלכם. אתם תראו כמה
אמונה יש בכלי הזה של הגישור, כמה ניסיון יש למגשרים האלה. כמה הם באמת
מאמינים ויכולים באמת להשפיע על כל הנושא הזה של הקשר בין אנשים, להוריד
את רמות הקונפליקט בתוך הסכסוכים. עוד מעט דן יספר ככה ברזולוציה יותר
ברורה באיזה נושאים המרכז מתעסק. אבל חשוב לי שתדעו שיש כאן באמת, 25
מגשרים שזה מה שהם עושים חלקם זה מה שהם עושים בחיים שלהם, והחליטו
לעשות את זה כאן בהתנדבות. אז באמת הזדמנות ממש גדולה להשתמש במשאב
הזה, ובאנו בעצם להציע לכם היום כלי.
שוקי ארליך: סליחה זה כל המגשרים הם בהתנדבות?
יערה שטולברג: כל המגשרים הם בהתנדבות, כשאנחנו מבקשים אתם תראו בפלייר גם שזה כן
בתשלום. התשלום הוא מאוד מאוד סמלי, והוא הולך אך ורק בשביל להחזיק את
המרכז הוא לא הולך לאף מגשר באופן אישי. יש לנו ליווי מקצועי עוד שוב נספר על
03276 עמוד 2 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
זה ככה יותר מסודר, אבל יש לנו ליווי מקצועי של עורך דין יוני נפתלי. הוא מנכ"ל
אחד מבתי... הוא היה מנכ"ל אחד מבתי הספר הגדולים הרציניים בארץ לגישור
גומא. והוא מלווה אותנו באופן קבוע, הוא מדריך את המגשרים נמצא. הוא יודע
את כל ה... זאת אומרת כל הגישורים שמגיעים הוא מיודע לדבר, אם יש
התלבטויות הוא אתנו. אנחנו נפגשים איתו באופן סדיר פעם בחודש, ככה שהמרכז
גם מבחינת ליווי מקצועי מוחזק ומלווה.
שרון רומם: שאתם אומרים מחוץ למועצה או זה ממועצות אחרות?
יערה שטולברג: לא יש מחיפה גבעתיים.
דן בידנר: לא אני שואל כאילו אם מישהו מרקע של התיישבות?
יערה שטולברג: יש גם וגם וגם הכל.
שרון רומם: הקונפליקט בין האנונימיות לבין זה ש... להבין את המטריה הזו.
דן בידנר: אז יש גם וגם, יש גם ליישובים וגם מחוץ ליישובים.
יערה שטולברג: זה קבוצה מאוד מאוד הטרוגנית מכל הבחינות, מבחינת המקצועות שלהם.
תמנה שמאלי: מכיר את הוויב הקהילתי תושבי?
יערה שטולברג: אבל לפעמים הגישורים הם לאו דווקא בעולמות התוכן, שקשורים למרחב
הכפרי. אחד התפקידים שלי זה לתאם את הגישור. זה אומר שאני שומעת מה
הנושא וגם מדובר, ואני מתאימה את המגשרים אני משבצת את המגשרים לתוך
הגישור. אז אם זה קשור למרחב כפרי אם זה משהו שהוא יותר משפחתי אני נוטה
לעשות את זה מבחוץ, זאת אומרת יש כל מיני שיקולים שנכנסים בתוך השיבוץ
הזה.
דן בידנר: טוב אז כמו שיערה אני דן אני מתל יצחק, אני בכלל איש הייטק. הגישור זה רק אפשר
לומר תחביב אבל זה יותר... אני עושה את זה כהתנדבות ואני מאמין בדרך הזאת.
וזה לא רק אני, כל מי שמתנדב במרכז הזה זה מתוך איזשהו רצון להביא את עולם
הגישור לתוך המועצה. יש את המתנדבים של המרכז שיערה דיברה עליהם שהם
המגשרים, וחוץ מזה יש עוד מתנדבים אחרים מהיישובים. שזה אנשים שעוזרים
לנו לשווק את הרעיון ואת עולם הגישור כאילו להכניס את זה לתוך היישובים.
אנשים שעוזרים לנו להתקשר עם היישובים, שהמטרה של המרכז זה בסוף להכניס
את זה עולם... עולם הגישור זה עולם של שפה מסוימת, זה בעצם דרך לסיים
מחלוקות. ואנחנו רוצים לחשוף את כל התושבים לתהליך הזה, והמועצה נתנה פה
איזה כלי שהוא כלי מדהים שמצליח בכל בכל הארץ כבר בכמה מועצות. יש
תוכנית ארצית שנקראת גישורים, יש כבר עשרות מרכזים שפועלים מאוד בהצלחה
ויש עולם שלם שאנחנו רוצים להתחיל להנחיל אותו בתוך המועצה. וזה שהמועצה
רוצה מתחילה להשתמש בזה זה פשוט אדיר שזה קורה. זה לקח כמה שנים והרבה
אנשים שהיו שותפים לזה, ועכשיו זה מתחיל. זאת אומרת המרכז כבר פועל אפשר
כבר להפנות גישורים ולהתחיל לפתור פה מחלוקות בדרך מאוד מעניינת, ומי
שייחשף לעולם הזה של הגישור זה עולם שלם והוא פשוט נהדר הדרך שבה פותרים
את שמה את הסכסוכים. בגדול מה זה בכלל גישור? אז גישור זה בניגוד אגב
לפתרונות אחרים של סכסוכים, כמו בורות או פשרה או בתי משפט הגישור הוא
03276 עמוד 3 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
תהליך שמביא להסכמה בין הצדדים ומאפשר לצדדים עצמם ליצור את הפתרון.
זה לא פשרה בין שני אנשים זה לא משהו שכופים על אחד הצדדים, זה דו שיח זה
דיאלוג שהמגשר הוא לא צד בו. הוא כמובן עוזר להם ויש תהליך שלם שבונה את
זה, שמאפשר להם להגיע לאיזשהו תוצאה שעוזר להם לפתור את הבעיה שהייתה
להם. מירב עבדה איתי אגב, היא גם הייטקיסטית. חשוב להגיד שהגישור עצמו
הוא תהליך ניטרלי הוא תהליך ניטרלי, הוא תהליך דיסקרטי. הצדדים רק הם
חשופים למה שקורה, בחדר הגישור המגשר הוא לא מוציא שום דבר החוצה ולכן
יש גם הרבה מגשרים שהם לא מהמועצה. על הגישור חל גם חיסיון משפטי, זאת
אומרת גם אם תהליך הגישור לא הצליח ונגיד אחד הצדדים הולך לבית משפט,
אסור לו להשתמש בחומר שנצטבר בתהליך הגישור זאת אומרת אסור לו להשתמש
בו הוא לא תופס בבית משפט. בסופו של דבר שמגיעים להסכמה ברוב המקרים
מגיעים לאיזושהי הסכמה ופתרון בין הצדדים, אז קודם כל הפתרון הזה הוא
פתרון שיש לו תוקף משפטי כמו פסק דין. זאת אומרת מגיעים לאיזשהו הסכם
שיש לו תוקף של פסק דין. ומעבר לתהליך שגורם להגיע לפתרון יש גם איזשהו
תהליך נוסף שמתלווה לזה, שזה בעצם היחסים בין הצדדים. בסופו של דבר שני
אנשים שיושבים בסכסוך יושבים ביחד ומדברים, ומגיעים לאיזשהו הסכמה. מעבר
לתהליך של להגיע לפתרון יש גם איזשהו טרנספורמציה. בלשון הגישור זה נקרא
טרנספורמציה, ששני הצדדים עוברים איזשהו שינוי בדרך כלל לטובה ואז מערכת
היחסים ביניהם משתפרת. יש לפעמים נגיד סכסוכים אנשים שלא דיברו במשך
כמה שנים אחד עם השני ופתאום הם יושבים ביחד ומדברים, זה כבר גורם למשהו
לקרות שמה. וזה בדרך כלל בתוך יישובים, ואנשים שגרים הרבה שנים אחד עם
השני וזה תורם מאוד לחוויה של היישוב ולקהילה. איזה נושאים המרכז עוסק? יש
שוב כמו שיערה אמרה, יש שמה כל מיני סוגים של מגשרים שמתחמים בסוגים
שונים. יש שמה סתם אני זורק דוגמאות כי אני לא זוכר את כולם אבל יש....
יערה שטולברג: אנחנו עובדים ממש בצוותים.
דן בידנר: יש אנשים שמתמחים בתחום המשפחה, אנשים שמתחמים בתחומים עסקיים יותר. אז
הנושאים המרכזיים בתחום המשפחה למשל, אז כל מיני סכסוכים של בין בנים
להורים בן ממשיך. כל מיני סכסוכים בתוך המשפחה, בין בני זוג בין אחים בין
קרובים לילדים וכולי... אגב אני אומר את זה כאילו בתור מצגת, אבל אפשר כמובן
להפריע לי לשאול שאלות להתערב.
מירב קורן: באמת נפלא בעיני.
דן בידנר: כן אני גם חושב.
מירב קורן: כמה מקרים טופלו בשנה האחרונה?
דן בידנר: עוד לא טופלו כי אנחנו רק עכשיו מתחילים.
הילה טרייבר: אני אגיד רגע שמירב הייתה שותפה בפעם הקודמת...
יערה שטולברג: בוועדת היגוי?
הילה טרייבר: בוועדת היגוי, אני משערת שקמנו על נושא של הגישור. שהגישור היה בעצם חלק
ממרכז שין, הוא לא היה כגישור בפני עצמו. ועשינו חשיבה על זה מחדש שחשבנו זה לא נכון
03276 עמוד 4 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
שהוא יהיה חלק ממרכז, אלא צריך לתת לו את המקום שלו בנפרד ולמתג אותו
מחדש. ובאמת זה התהליך שמתבצע בו עכשיו, בעצם אנחנו לא מאמינים שאין
צורך במרכז גישור. זה ברור צריך פשוט צריך לדעת איך להגיע נכון לאוכלוסייה,
וזו אחת הסיבות שדן ויערה בעצם באים לכאן גם. כדי שגם אתם תהיו שותפים
ותתגייסו בעצם להפעלה של המרכז הזה, גם בוועדים המקומיים וגם בכלל בין
תושבים סליחה.
אנדי וולף: אני רוצה לשאול שאלה, מהמגשרים הם לא מהמועצה הם לא תושבי מועצה.
דן בידנר: יש גם תושבי מועצה.
יערה שטולברג: יש גם וגם, וכל שבוע מתקשרים עוד ועוד מגשרים שרוצים לגשר. ואני אומרת
להם סיימנו סגרנו.
אנדי וולף: ומה המוטיבציה בעצם?
דן בידנר: מה המוטיבציה מה המוטיבציה שאתה פה? תראה המוטיבציה היא קודם כל של
המגשרים עצמם, חלקם מהיישובים ורוצים להכניס את התחום הזה למועצה.
חלקם זה מגשרים שהם מאמינים בדרך הזאת וגם רוצים לצבור עוד גישורים,
בסוף אנשים צוברים ניסיון בזה שהם צוברים גישורים. זה טוב הלב של אנשים
והאמונה בדרך.
אנדי וולף: אה יפה.
יערה שטולברג: לא אבל אני חושבת שזה גם הרבה... יש פה אלמנט גם של התפתחות אישית
והתפתחות מקצועית. יש כאלה עם יותר ניסיון ויש כאלה עם פחות ניסיון, זה שוב
הולך לעניין של השיבוץ. תמיד אנחנו שמים מישהו עם.. זה תמיד יש לנו תמיד שני
מגשרים בגישור. תמיד אנחנו שמים מישהו יותר מנוסה ועם קילומטראז' יותר
גבוה, עם מישהו שהוא קצת פחות שיוכל גם לצבור. אני חושבת שיש פה כמה
מניעים...
שוקי ארליך: רק לוודא עם הדברים האלה שיש להם אישור פורמלי?
יערה שטולברג: לגמרי ולא רק אישור פורמלי גם אנחנו מאוד הקפדנו, בגלל שגם הייתה לנו
אינפלציה ואנחנו יכולנו לבחור והיה לנו נוח אז זה מגשרים עם פרקטיקום. יש מרכזים שהם
מסכימים שהיו אצלם מגשרים שהם רק עברו קורס, אבל לא עברו פרקטיקום. אצלנו כל
המגשרים שמגשרים עברו פרקטיקום.
דן בידנר: זאת אומרת הם גישרו בפועל...
יערה שטולברג: הם גישרו בפועל וגישורים אמתיים ולא רק למדו קורס תיאורטי, זה מגשרים
כולם שעברו וכבר הובילו גישורים.
דן בידנר: אני אמשיך עם הנושאים, יש לנו עוד נושאים שקשורים... שהם גם במועצות זה מאוד
נפוץ. כל התחום של קהילה של שכנים, הרחבות גדרות שימוש בשטחים ציבוריים מחלוקות בין
הוועדים השונים בתוך היישובים ובין תושבים לוועדים. בקיצור כל הסכסוכים בתוך היישוב.
קהילה זה דבר מאוד מורכב, ויש הרבה מאוד סכסוכים שקשורים ליחסים בין אישיים בתוך
03276 עמוד 5 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
היישובים עצמם.
יערה שטולברג: אני עוצרת אותך שנייה. בגישור תמיד מתייחסים למכלול האינטרסים שאנשים
מביאים איתם לחדר הגישורים. והמטרה היא באמת להסתכל על סכסוך ועל יישור הסכסוך,
כפתרון לטווח אורך. זאת אומרת להביא את שאנשים בסוף ימשיכו לחיות באותו אזור, באותו
מקום ביחד בשכינות. להביא את זה לתוך החדר זה אחד מתפקידי המגשר, לנתב את הדברים כך
שהפתרונות יהיו לטווחים ארוכים והיו מקובלים על כל הצדדים.
מירב קורן: האתגר הגדול זה להבין שאם הפוזיציה של הנקודת התחלה?
יערה שטולברג: זה נכון. הסטטיסטיקה אומרת שחמישים אחוז מאלה שמתקשרים אלי, בסוף
באמת יושבים בחדר אתנו.
דן בידנר: וכמה לא מתקשרים בכלל.
יערה שטולברג: וכמה לא מתקשרים בכלל. נכון זה אתגר גדול, אבל אנחנו יכולים להתנחם בזה
שבמועצות אחרות יש בדרם השרון מרכז שעובד כבר המון שנים מאוד וותיק ועובד נהדר. גם
בבתי הספר. התחלתי להגיד קודם שיש לנו כמה צוותים, גם עומד בראש צוות השיווק יש לו חיל
שלם שמה של אנשים מהמגשרים ומחוץ למגשרים. יש לנו צוות של גישור משפחתי. יש לנו צוות
של חינוך, שאנחנו בקשר עם מחלקת החינוך במועצה. יש לנו פגישות עם כל מנהלות בתי הספר,
עם כל רכזות הגיל הרך. אנחנו עובדים עם כל הרבדים.
תמנה שמאלי: יערה אתם אחר כך תדברו אתנו על, איך מצופה מאתנו לשווק את זה?
דן בידנר: כן.
יערה שטולברג: כן.
דן בידנר: אז עוד נושאים שהמרכז מטפל זה גם יחסים של סוחרים מפעלים, כל מיני דברים שהם
לא בין אישיים הם בין גופים וארגונים לבין תושבים. ומה שיערה ציינה גישור וחינוך, יש צוות
שמתעסק בתחום החינוכי. אנחנו בונים כל מיני תוכניות ונתחיל גם להכניס לעולם הגישור את
השפה הגישורית בתוך בתי הספר, ולדעתי כבר היה על זה פיילוט כזה לפני כמה שנים. שהיה אבל
מאוד מוצלח.
יערה שטולברג: כן.
דן בידנר: אז אנחנו הולכים לבנות תוכניות, יש צוות שעובד על הבניית נושא הגישור לתוך בתי
הספר. למה בעצם להפנות אלינו גישור...
הילה טרייבר: לפני שאתה עובר אה זה, אני חייבת להגיד שיש לנו גם קורס גישור מתוכנן
לעובדים במועצה. במיוחד לאנשים שעובדים עם התושבים, כמו מפקחים כמו שירות ומידע
פקחים. כדי להטמיע את יסודות השפה הגישורית, כי זה התחלה לאיך אתה מתמודד. רואה גם
את הצד השני שאתה נותן.
תמנה שמאלי: זה מכניס תרבות אירגונית.
הילה טרייבר: כן כן אנחנו לא מתייחסים אל זה רק כאל איזה מכרז שנמצא במועצה. באמונה
שלנו זה חייב להתחיל להיטמע גם בתרבות של האירגונית של המועצה ולהיות חלק מהשיח בין
03276 עמוד 6 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
המחלוקות, לבין המחלוקות לתושבים.
צילי סלע: זה נכון שאתם מדברים על מערכת החינוך, אז יש את המעגל של המורים ויש המעגל
של התלמידים. יש את המעגל של הוועד הורים...
דן בידנר: יש של ההורים עצמם.
צילי סלע: כן זאת אומרת, יש כאן כמה מעגלים שצריך להטמיע את זה אצל כולם.
יערה שטולברג: אם תסתכלי כולם מופיעים בשקף, כאילו באמת משהו שאנחנו מתייחסים לכל
המעגלים האלו.
דן בידנר: המטרה של המרכז גישור הזה מעבר לעשות גישורים, זה גם להכניס פה איזה שפה
חדשה איזה עולם שלם. עולם הגישור הוא עולם שלם, הוא תרבות הוא שפה הוא סטייס אוף
מינד. אז להכניס את זה להתנהלות של הילדים בבית הספר, ושל הצוות עם ההורים. זאת אומרת
ברגע שאת משרישה את זה בתוך היישובים דרך הילדים, אז גם ישפיע על כל הקהילה.
יערה שטולברג: המגשרים יודעים גם...הם לא יודעים רק לעשות גישורים הם גם יודעים לעשות
סדנאות לוועדים, וסדנאות להורים. זאת אומרת לא חייב להיות גישור פרופר בין שני צדדים,
אלא אפשר להזמין גם את המרכז לעשות סדנאות בנושא השפה הגישורית.
דן בידנר: עכשיו מה ההיתרון בעצם בין להפנות גישור למרכז גישור? ברמה עכשיו הפרקטית של
אנשים שבאים לעשות גישור. אז קודם כל אנחנו בצוות של השיווק, אנחנו כבר עובדים עם
היישובים. יש כבר כמה יישובים שנפגשנו איתם. נפגשנו גם עם צוותים של המועצה, עם הגר
שמרכז את המוקד .106 זה מוקד של הסיטי קונטקט האפליקציה , כל המקרים שמגיעים אליהם.
ואנחנו נישב עם עוד צוותים במועצה ונישב גם עוד... על כל היישובים אנחנו נישב עם כל הצוותים
של היישובים. עם הוועדים עם ההנהלות עם בעלי תפקידים. ומה שאנחנו עושים בעצם, אנחנו
בעצם גם מסבירים להם כמו שאני מסביר לכם מה זה מרכז הגישור וכאילו למה אנחנו עושים
את זה. וגם אנחנו בעצם מטפטים את האינפורמציה הזאתי לתוך כל האנשים, לתוך כל הקהילות
בכל הכיוונים. אם זה דרך אתר האינטרנט, אם זה יהיה דרך הפייסבוק אם זה בעיתון שיצא של
המועצה. ואז המטרה היא שאנשים יהיו מודעים לזה וירגישו בנוח לפנות למרכז גישור, וידעו מה
זה נותן להם ומה ההיתרון שלהם. כי התהליך הוא... ברגע שבן אדם שיש לו סכסוך, יכול להיות
סכסוך של המון שנים והוא לא יודע בכלל שהמרכז הזה קיים. יכול להיות שהוא יהיה תקוע שמה
בתוך איזה לופ כזה שנים, וברגע שהוא רק יעיז לפנות ואני מקווה שזה יפתור את הבעיות האלה.
לא את הכל אפשר לפתור, אבל ברגע שבן אדם יעיז לפנות. אנחנו לא יכולים לפנות בשבילו זה
משהו שהוא דיסקרטי. אנחנו רק צריכים שהוא יצליח להרים את הטלפון ולהתקשר למרכז
גישור ,או לשלוח מייל או לפנות ואז משמה זה כבר יתחיל לרוץ. מה ההיתרונות אבל? אני רואה
אתכם כנציגים של היישובים כאילו אז ה...
יערה שטולברג: רק אני אוסיף לך דרך אחת, כי לפעמים זה ככה קורה לנו מניסיון במועצות
אחרות. אפשר גם לבקש אישור מהבן אדם, לקחת את הטלפון שלו ולהביא אותנו לנו. זאת
אומרת הוא לא חייב להרים את הטלפון בעצמו, אלא לצורך העניין לשוטר הקהילתי. לדן יהיה
טופס שהוא יכול לכתוב בו את הטלפון של שני הצדדים בהסכמתם. זאת אומרת אחרי שהוא פנה
אליהם, והם אמרו כן היא תפנה אלינו את מרכז הגישור ואני מתקשרת אליהם. זאת אומרת זה
יכול להיות גם הפוך. זאת אומרת שאם אתם מכירים אנשים ביישוב שלכם, שהם מסוכסכים
ואתם פונים אליהם אתם יכולים להעביר אלינו את הטלפון ואנחנו נתקשר.
03276 עמוד 7 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
צילי סלע: זה תמיד צריך להיות שני הצדדים, או שיכול להיות שצד אחד פונה?
דן בידנר: יכול להיות צד אחד פונה.
צילי סלע: ואז מזמינים את הצד השני?
דן בידנר: כן בטח. יכול להיות שצד אחד פונה, ואז עושים שיחת גיוס זה נקרא של הצד השני.
אבל רק אם שני הצדדים מסכימים ללכת להליך גישור אז זה יקרה. עכשיו מה ההיתרונות
בהפניית אנשים לתהליך הגישור? קודם כל זה תהליך מאוד קצר יחסית לבית משפט או בוררות,
כל מיני דברים כאלה. התהליך של הגישור הוא מאוד קצר, לפעמים במפגש אחד אפשר לפתור
סכסוך של שנים. וזה תהליך שהוא זול מאוד, זאת אומרת במרכז הגישור של המועצה המחיר
שגובים עבור גישור זה מצחיק זה מאה שקל לפגישה.
יערה שטולברג: זה מאה שקל לשעה לכל צד, אבל יש וועדת הענקות. זה אומר שכל מי שמגיע יש
איזשהו טופס כזה שהוא יכול לסמן את עצמו, ולפי זה הוא יחליט כמה לשלם למרכז. זה נע בין
חמישים למאה לשעה.
מירב קורן: ולמה משמש הכסף אם כולם מתנדבים?
יערה שטולברג: זה משמש לאחזקת המרכז, כמו שאמרתי יש לנו ליווי מקצועי שהוא לא
בהתנדבות. והוא לא זול בכלל, אבל הוא מאוד מאוד איכותי.
שוקי ארליך: כל דבר עולה כסף.
יערה שטולברג: כן ואנחנו מוציאים חומרים לשיווק אנחנו עושים הרבה מאוד דברים.
דן בידנר: אני חושב שיש גם אלמנט ש... ברגע שהגישור עולה כסף, אז בן אדם מחויב לתהליך. זה
לא מחיר יקר אם את משווה את זה לבית משפט.
שוקי ארליך: עדיין האתגר המרכזי זה להביא שני אנשים להסכים לזה.
יערה שטולברג: נכון וגם הגישור מחוץ למרכזים בקהילה עולה 800 שקל לשעה, או 500 שקל
לשעה. זאת אומרת זה לא פרופורציונלי בכלל המחיר שאנחנו גובים.
הילה טרייבר: אני אגיד שאפרופו כסף, אנחנו לא מהאלה שמתחילים קודם בלקחת מנהל למרכז
ושיתחיל לעבוד. אמרנו בואו נראה ניתן לזה צ'אנס נראה שזה עובד, ואם זה באמת יצדיק את
עצמו אז ניקח מישהו שירכז את זה. אבל בשלב הזה מרוכז אצל יערה ואצל מתנדבים, ככה שזה
לא מובן מאליו בכלל שזה מתחיל ככה.
יערה שטולברג: במידת הצורך אנחנו יכולים גם להשתמש במבנה של המועצה כאן.
דן בידנר: אז אני אמשיך, קודם כל המחיר הוא לא יקר והתהליך הזה הוא יחסית קצר. וגם
הדרך שבה הגישור קורה , זה מאפשר להם לשמור... זה אולי הדבר הכי חשוב, זה מאפשר להם
לשמור על מערכת יחסים טובה ולשפר את מערכת היחסים ביניהם. וזה בעצם המהות של הגישור
בעצם, שהתהליך הוא לא... בבית משפט יש צד אחד שמפסיד וצד אחד שמנצח תמיד. וגם יכול
להיות שצד אחד שמנצח גם הוא לא יהיה מרוצה. בבורות מה שהבורר מחליט זה מה שהוא
מחליט וזה סופי. אין פה שום משא ומתן, והבורר מחליט רק פתרונות שקשורים לדבר הספציפי
שאליו פנו. זאת אומרת אם מישהו פנה בנושא הגדר שיש בינו לבין השכן, אז הבורר החליט לגבי
03276 עמוד 8 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
הגדר צריך להיות גובה שלושה מטרים וזה מה שהוא החליט. בגישור התהליך הוא עצם העניין.
בגישור צפים כל מיני דברים שלא קשורים בעצם למהות הבעיה, לפעמים יש שני אנשים
שמסוכסכים על משהו אבל במהלך הגישור צפים דברים אחרים. צרכים שונים שצפים במהלך
הגישור משני הצדדים, והאנשים שעושים את הגישור הם מגיעים לפתרון. הם עוברים שמה
איזשהו תהליך והתהליך מביא לפתרון, שלפעמים פותר בכלל בעיה אחרת שהיא הייתה מקור
הסכסוך. ולכן המערכת היחסים וזה מה שחשוב, ובגלל זה יש גם הצלחה גדולה למרכזי גישור
במועצות במקומות הקהילתיים. כי זה בעצם משמר את המערכות היחסים הקרובות שיש
ביישובים. בסופו של דבר האנשים ביישובים הקטנים האלה, כולם מכירים את כולם ואנשים
ממשיכים לחיות שמה הרבה שנים ביחד. ופתרון של סכסוך אפילו שזה משהו שהוא פעוט יחסית,
הוא משפר מאוד את רמת החיים את איכות החיים של האנשים וגם את המעגלים שסביבם.
וחשוב גם לציין שכל הדבר הזה חל עליו סודיות. זאת אומרת אם הם לא יפרסמו מה היה בגישור,
א' ה לא ידעו שהם היו בגישור. וב' אף אחד לא צריך לדעת זה משהו שהוא אינטימי, אין למועצה
צעד בנושא. המועצה היא רק נותנת את האכסניה למרכז גישור, למועצה אין צעד בעניין. זאת
אומרת אם לצורך העניין אלי או אלה ירצו לדעת על גישור מסוים האם מישהו פנה או מה היה
שמה, אין להם שום אפשרות לדעת זה לא נמצא אצלם.
מירב קורן: הגישור יכול להיעשות במקום המועצה?
יערה שטולברג: מהו?
מירב קורן: וויכוח במועצה?
יערה שטולברג: כן וגם בתוך וועדים, וועד אגודה וועד מקומי זאת אומרת...
מירב קורן: יש מלא עבודה.
יערה שטולברג: יש מלא עבודה. כן בין גופים גם כן, גם בגופים עסקיים ליישוב. יש לנו מישהו
אפילו שמתחמה בזה.
פבלו לם: שאלה מי בעד מי בגישור לא נגד. גם מפעלים תושבים למשל. אם הצדדים מעוניינים
ורוצים לתת לזה תוקף משפטי להסכמה בגישור, איך התהליך הזה מתנהל?
דן בידנר: בסוף הגישור יש תהליך של יצירת הסכם, זה חלק מתהליך הגישור. בסופו של דבר אם
מגיעים להסכמה, אז מפרמלים את זה עושים את זה משהו פורמלי. יש תאריך של יצירת הסכם,
ההסכם הזה הוא שני הצדדים חתומים עליו ואפשר להגיש אותו לבית משפט. אפשר גם להגיש
אותו לבית משפט והוא מקבל תוקף של פסק דין.
תמנה שמאלי: מבלי לגשת לבית משפט, יש לו תוקף.
הילה טרייבר: רק לחדד משהו על גישור בנושא ארנונה, שאנחנו אמרנו שלשמה אנחנו לא יכולים
להיכנס. כי באמת בארנונה אין לנו סמכות לפשרות. וגם דיברנו על זה גם בזה, שרק אם בית
משפט ממנה מגשר את יכולה לבקש ממרכז הגישור שלנו אבל זה בחירה של בית המשפט.
אורלי עמיר: ממנה או שולח את הצדדים לגישור?
הילה טרייבר: לא אבל הוא בדרך כלל שולח אותם לגישור אצל מישהו ספציפי. נגיד שהוא שולח
אותם ל...
03276 עמוד 9 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
אורלי עמיר: אם אין הסכמה אז אה...
הילה טרייבר: הוא שולח אותם להליך גישור, ועד היום לפחות בארנונה קיבלנו את השם של
המגשר לא אנחנו בחרנו. אבל זה לא... זה אחד הדברים שנשאלו ראשונים כי זה כאילו מתבקש
שהרשות, וזה אחד הדברים שהכי בכלל אין לנו שיקול דעת בהנחות בארנונה או במחיקת ריבית
או חובות או זה. אז דווקא זה בעיקרון מחוץ להליך הגישור הזה, אלא אם בית משפט מפנה
אותנו לגישור.
אורלי עמיר: ולגבי תכנון ובנייה?
הילה טרייבר: גם תכנון ובנייה. כל מה שהוא עניין של חוק וכללים זה לא זה, ברגע שיש כבר
הנחיות מהמדינה הגישור הוא זה... זה בעיקר סכסוכי שכנים בדברים...
אורלי עמיר: נגיד המועצה כאילו מה כבר יכול להיות?
הילה טרייבר: לדוגמא שיפוץ של ילד וגן, לצורך העניין אני לא מדברת על...
דן בידנר: אני אגיד אבל כזה דבר, קצת בניגוד למה שהם אמרו אפשר לפנות למרכז בכל נושא.
אם אי אפשר לעשות על זה גישור אז יגידו לבן אדם, על זה אי אפשר לעשות גישור.
הילה טרייבר: לא לפנות אפשר אני רוצה לחדד, כי זה כאילו מתבקש שזה יהיה הנושאים הכי
בוערים. במקום ללכת וועדת הערר על ארנונה נעשה גישור אז זה זה....
דן בידנר: זאת לא המטרה.
יערה שטולברג: אבל מה שכן חשוב להגיד, שכן יש לנו שאיפה להיכנס לתקנונים בעיקר של
הקיבוצים. זאת אומרת על התקנון של הקיבוץ, שאם במידה יש איזשהו סכסוך אז לאיזה גוף
פונים. אז כן מה שקורה, יש במועצות אחרות שינוי של התקנון בחלק מהיישובים שפונים למרכז
גישור בקהילה. אז כן יש לנו שאיפה כזו.
מירב קורן: מה שהתחלתי להגיד זה שהחסם של האנשים, בקהילה קטנה אנשים פחות ישתפו
בבעיות שלהם. והחסם הוא כאילו מכירים אחד את השני, יודעים מראש מי היה הבן אדם שיהיה
הבורר שלך?
יערה שטולברג: זה מתקשר למה אמרתי מקודם, לעניין של השיווק. קודם כל אני מדברת עם
האנשים שהם מגיעים לשיבוץ של הגישור. אני מדברת אני עושה את התיאום של הגישור. כבר
היו לנו כמה אנשים שפנו, במידה ואנשים מאוד מאוד חוששים אני במכוון יכולה לשבץ מבחוץ
מחוץ למועצה. אני חושבת שזה בעיקר עניינים משפחתיים, הרבה יותר רגיש והרבה יותר עדין
ואנשים באמת מבקשים לדעת מי המגשרים.
אלי ברכה: עשיתם גישור בנחלות?
יערה שטולברג: מה?
אלי ברכה: בנחלות עשיתם גישור?
יערה שטולברג: יהיה גישור יעשו גישור.
03276 עמוד 10 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
דן בידנר: אה אני אוסיף למה שיערה אמרה. אם אני מכיר מישהו באופן אישי ומגיע לגישור
ואחד מהם אני מכיר ואחד לא, אסור לי לגשר במקרה כזה. עניין הניטרליות הוא מאוד חשוב
בגישור.
יערה שטולברג: זה לא בדיוק שאסור, זה שכל דבר בגישור הוא פתוח לשני הצדדים והא מוזכר
על ידי שני הצדדים. לצורך העניין אני אבוא ואגיד לצד השני, אני מכיר אותו היחסים בינינו הם
כאלה הם זה מקובל עליך אם לא אז לא. בגלל שיש לנו 25 מגשרים אני מראש לא אפול לפינות
האלה, אבל ברמת העיקרון הם שאלו אותי פעם אם הם יכולים להביא מישהו איתם. זאת
אומרת נגיד בסכסוך משפטי שתי הצדדים כבר נשואים לעוד מישהו, ואחד רוצה להביא... כל דבר
שמקובל על שני הצדדים יכול להיכנס לגישור כולל עורכי דין.
מירב קורן: איך אתם מפעילים אותנו תגידו לנו.
דן בידנר: אז רגע אני אמשיך עוד טיפה ואז אני אגיד איך אני מפעיל אתכם. עכשיו קודם כל
רציתי קצת לדבר על המרכז מה שיערה התחילה להגיד מקודם. זה לא רק שבאו כמה מתנדבים
וזהו, מתחילים לגשר. יש פה ליווי יש פה...כל המתנדבים של המרכז גישור נפגשים כל כמה זמן,
עוברים איזשהו מין סדנה על ידי נפתלי. זאת אומרת יש פה איזה ליווי, המרכז הזה מקצועי
ובונים את המרכז. זאת אומרת יש פה איזה, בניית איזה סטנדרט מסוים. אנחנו נפעל במרכז גפן,
ואיך פונים אלינו? יש טלפון שהוא ישירות למשרד של המרכז גישור, שבעצם יערה היא זאת
שתקבל את הפניות או אימייל. וכל המקרים יועברו דרכיה למגשרים המתאימים. אתם צריכים
בעצם שני דברים הכי חשובים בעיני, שאני צריך אתכם. זה אחד לטפטף את האינפורמציה הזאת
לתוך הוועדים לתוך האנשים בישובים, ולעזור לנו למשוך אותם אפשר גם לפנות אלי ישירות. מי
שרוצה אני אשאיר לכם את הטלפון שלי או ליערה כדי לקבוע פגישות. אם צריך להעביר הרצאה
לאנשים ביישוב, אז אני בשמחה אבוא אני או מישהו מנציגים. יש לנו צוות שלם שמתעסק בקטע
השיווקי יותר. ואנחנו נפגשנו כבר עם כמה יישובים, ואנחנו נפגשנו עם הפנסיונרים של רשפון
למשל. העברתי להם כמה דקות של כזה על קצה המזלג, מה זה גישור. תפיצו את הרעיון.
יערה שטולברג: אנחנו צריכים שתכניסו אותנו ליישובים. לא עם כל היישובים זה פשוט, אנחנו
גם מבינים את זה כי אנחנו חיים פה. מבינים שכולם מתנדבים ושלפעמים זה יש המון על סדר
היום, ומגיעים מאחור בלילה. אנחנו מבינים את הבעתיות בלפגוש אותנו לחצי שעה, ולהוסיף
להם עוד עבודה. אבל אנחנו צריכים את העזרה שלכם בזה שתכניסו אותנו לפגישות האלה
ליישובים. אנחנו צריכים שתפנו אלינו את ה..., גם אם לא כי הסכסוכים עצמם אז את הוועדים.
כי אנחנו בשלב כזה שאנחנו רודפים אחרי כולם, ואנחנו צריכים עוד אנשים שיבינו איזה משאב
גדול זה יכול להיות וכמה זה יכול להוריד מהוועדים, ובכלל להפוך את היישוב למקום טוב יותר
ונוח יותר ונעים יותר להיות בו. ואת המשפחות עצמם, זאת אומרת מהמיקרו עד היישוב ועד
המועצה. אז אנחנו צריכים שתעזרו לנו להכניס את זה פנימה, אנחנו צריכים את העזרה שלכם
בזה.
אלי ברכה: זה מאוד חשוב האמירה הזאת. היום הייתה שיחה עם גיל ויצחק, הוועדת נוער מנסים
להיכנס ולא כל כך הצליחו. וקורה פעילות בבית יהושע וביקום ובגעש, ובתל יצחק כלום. גיל
שהוא עובד במועצה קצת, לקח אותם למזכירות המושב אמר להם תכירו ופתאום יש פעילות בתל
יצחק... תל יצחק מארחת פעילויות של המועצה. אז המקום שלנו שלכם בתוך וועדים הוא מאוד
חשוב. בואו תדברו בואו תגידו לוועדים, וזה יעזור יעזור מאוד.
יערה שטולברג: תחברו אותנו תהיו התיווך, אנחנו צריכים את התיווך הזה. טוב תודה רבה.
הילה טרייבר: טוב נושא שני זה התקציבי וועדים. הייתה לנו על זה שיחה, פגישה גם בהנהלה זה
03276 עמוד 11 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
אחרי דיון בהנהלה. יש פה את כל התקציבים של כמעט כל הוועדים. חסרים שלושה נכון?
אולגה ששקיס: כן חסרים בני ציון שפיים וגעש.
הילה טרייבר: שלושה שטרם הגישו.
אולגה ששקיס: חלק כבר הגישו אבל בכל מקרה זה לא עבר הנהלה.
הילה טרייבר: זה לא עבר הנהלה, אז הם עוד לא פה.
אולגה ששקיס: לא הם הגישו ממזמן אני לא יודעת מה עכשיו הם הגישו. אני מקווה שזה אותו
אחד, אבל הם הגישו לפני איזה שבועיים.
הילה טרייבר: לא יודעת החרוצים מה שהם הגישו אז, אנחנו לא בדקנו את זה.
אולגה ששקיס: זה כבר עבר הנהלה, אני לא יכולה לשלוח עשר דקות לפני ישיבת שינויים. גם אם
הם היו.
אנדי וולף: אפשר לשנות משהו?
הילה טרייבר: אפשר לעשות ניכוי תקציב.
אולגה ששקיס: לא אפשר בהמשך לעשות.
הילה טרייבר: תסתכלו בסוף יש טבלה של תמצית ה... היא מאוד קטנה, אבל זה פחות או יותר
מסכם. אני אחזור על מה שאני אמרתי בזה. מאוד קשה להשוות בין תקציבי היישובים, גם בגלל
שבעצם הצעת הסמכויות היא רחבה ולכל וועד יש החלטה שלו על מה הוא מוציא את הכסף. וגם
איך הוא... פעילות קצת שונה. בבית יהושע יש מרכז חוגים, שיש שמה כסף. בכפר מטר יש גני
ילדים, זאת אומרת כל אחד והדרך שהוא לקח את זה לוועד. אז ככה שבעצם מאוד קשה לעשות
השוואה אמיתית בין ההוצאות, של הוועדים המקומיים. כל וועד זה זה. המסר הכללי זה
שהתקציב הוגש, אולגה עברה עליו נכון? יש את רוצה להגיד איך את התרשמת מהתקציבים?
אולגה ששקיס: בגדול אה רוב הוועדים כבר יודעים פחות או יותר מה להגיש, אז בגדול השינויים
בין שנה לשנה הם לא גדולים. אבל בכל מקרה כל שנה אני בודקת, קודם כל את התקינות של שנה
קודמת. את התקציבים שאנחנו אישרנו להם שזה נכון. אני בודקת שלכולם יש את המיסים
שצריכים להיות, שיש מיסי וועד מקומי. בודקת תקינות גם בכלל כדאי שזה יהיה באותה שפה.
זאת אומרת, דברים שנניח המועצה גובה לא אמורים להופיע פה. או ההנחות בארנונה יש להם,
אה סליחה לא בארנונה הנחות מיסי וועד מקומי אמורים להופיע בפורמט מסוים. אם יש איזשהו
שינוי שהוא יחסית מהותי בין לשנה, אז כמובן שאני פונה לאותו וועד כדי להבין ממה נובע
השינוי לקבל הסבר. הרבה פעמים זה נכון, לפעמים זה גם נובע מאיזשהו משהו שהם חשבו
שצריך להכניס ולא צריך להכניס ואז אנחנו מתקנים אותו ביחד. הערה כללית גם זה לצערי הרב
לא ממש מוגש בזמן, אנחנו צריכים לרדוף אחריהם בהרבה. זאת הסיבה שגם בימים האלה אנחנו
מגישים רק עשרה, ושלושה עוד בשלבים כאלה ואחרים. אבל מבחינת התוכן יש בהחלט מגמת
שיפור, הוועדים שיודעים כבר איך לעשות את זה לפחות.
מירב קורן: בכמה מקומות הגזבר הוא גם...
אולגה ששקיס: אני אגיד לך את האמת אני לא בדקתי את ההסכמה הפורמלית.
03276 עמוד 12 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
הילה טרייבר: עשינו לפני שבוע פורום גזברים, והגיעו הנציגים של היישובים. חלק מהמקומות
הגזבר זה בכלל המזכיר שהוא גם יכול להיות. וחלק זה אנשים.... נגיד את יודעת מעטים הם
אנשים כספים.
אולגה ששקיס: ובאופן שרואה חשבון יודע בוודאות, נמרוד אני לא יודעת אם הוא...
הילה טרייבר: אבל בבית נמרוד לא ובבית יהושע לא, רובם לא.
צילי סלע: אני ממש המלצתי להם אני גם חושבת שזה מאוד עוזר.
הילה טרייבר: כן אבל את צריכה להבין, זה חייב להיות מישהו מהרשימה.
צילי סלע: הם בונים ככה את הרשימה לא?
הילה טרייבר: בסדר אבל לא כולם בנו ככה את הרשימות, בדרך כלל הם בנו ממי שהסכים
להיות.
אולגה ששקיס: אם מישהו עושה את זה הוא עושה את זה שנה אחת. אז יכול להיות שנניח בשנה
הראשונה יש קצת קושי, אז יושבים ביחד ובעצם מבינים מה זה אומר. אחר כך זה לא נורא
מורכב.
שוקי ארליך: זה ניהול.
אולגה ששקיס: כן בדיוק זה יותר מקום של תכנון של תוכניות עבודה, של מה רוצים לבצע. פחות
של האקסל...
אורלי עמיר: המועצה לא נותנת את הסיוע?
אולגה ששקיס: היה בזמנו במקום שכל הנושא הזה נכנס, היה במשרד של... להבנתי.
הילה טרייבר: גם מה זה לא נותן גיבוי, הפורום הזה שהתחלנו להקים עליו הפורום גזברים זה
בדיוק הסיוע. ישבנו איתם עוד פעם מנהלי הרכש...
אולגה ששקיס: לא אבל לכל אחד מהם יש סטייה, זאת אומרת הם שולחים לי. יש כאלה שרוצים
שאני אסתכל עליו לפני אז הם שולחים, אני בודקת מחזירה להם עם פידבקים. יש כאלה שהם
כבר יודעים אז הם מגישים לי אחר כך שוב, אני עוברת איתם אומרת להם מאושר לא מאושר.
תקין מה יש לך פה מה השתנה כאן. אבל יש סטיות כל הזמן בנושא.
הילה טרייבר: והצענו להם גם הגזברים לפתוח וואטס אפ גזברים, בניגוד לוואטס יושבי ראש.
כדי שיהיה להם תקשורת, כי זה הרבה פעמים סוגיות שמטרידות רכש התקשרויות מה שמטריד
את כל הוועדים.
שוקי ארליך: יש רואי חשבון שהוועד מעסיק, הוא צריך להיות שותף בפעילות ממילא.
אולגה ששקיס: לתקציב לא בהכרח, מי שרוצה לשתף אותו בשמחה. אבל בעיקרון תקציב זה לא
משהו שמחייב לראיית חשבון זה יותר תכנון.
שוקי ארליך: לא אבל אם אתה רוצה אחר כך מעקב בר ביצוע, רצוי מאוד שתכניס את הרואה
03276 עמוד 13 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
חשבון...
אולגה ששקיס: אם בסופו של דבר זה לא יוצא לפועל, אז זה לא שווה כלום זה סתם טבלה.
שוקי ארליך: בגלל זה אני אומר שהשילוב של הרואה חשבון, שהוא זה שעוקב באופן שוטף אחרי
מה שהוועד מוציא זה לדעתי מתבקש שיהיה שותף להכנת התקציב. אבל זה כבר החלטה של
הוועדים ולא שלנו.
הילה טרייבר: בכל מקרה על הוועדים על התקציבים האלה...
תמנה שמאלי: אצנו הוועד יושב ביחד, כולם ביחד יושבים.
שוקי ארליך: זה מה שאני אומר.
הילה טרייבר: כן אבל א' לדעתי באמת בוועדים החדשים, יש יותר שיח על איך בנוי התקציב וזה
לא רק העתק הדבק משנים קודמות. לפחות ניסיון להבין... יש המון דברים שכיחים שאי אפשר
להבין, אבל על מה שגמיש כן איזשהו שיח שזה מאוד מבורך. גם עודדנו את זה בפורום גזברים,
שזה לא יהיה... שיהיה תקציב כמו בעצם במועצה. שהם מדברים עליו שזה לא הכל... שנה
שעברה עשינו ככה השנה עשינו ככה גם.
שרון רומם: 31 לדצמבר כדי שתשמרו עליו לעתיד לדעתי. אתם עשיתם לוועדים החדשים את
היום עיון המרוכז, ראיתי באתר...
הילה טרייבר: עשינו גם פורום לגזברים ופורום למזכירים...
אולגה ששקיס: ושמה נכנסנו קצת יותר לפרטים כי זה לא ה... באמת החלק הכספי.
הילה טרייבר: בכל מקרה אנחנו נדרשים לאשר בעצם את התקציב הוועדים, כשמה שחשוב זה
שאולגה אומרת שהיא בדקה שזה תקין שאין פה משהו שאנחנו לא יכולים להתייחס אליו. יש שני
יישובים שהם ספקי מים זה מופיע פה בתקציב הוועד המקומי, שזה האיסוף חרוצים. ולכן פה יש
התייחסות בסעיף מפעלים, ורק בשני יישובים לנושא הזה וזה פחות או יותר הדברים היותר
משמעותיים בתקציב הזה. יש שאלות?
תמנה שמאלי: יש לי שאלה של טירונית רק, האורך של הישיבות. מה ההבדל בין... אני מסתכלת
על התקציב של אודים. מה ההבדל בין שירותים ממלכתיים גבייה עצמית, לשירותים ממלכתיים?
פעם אחת רק כדי שאני אבין, אני לא נכנסת להתווכח על זה.
אולגה ששקיס: בטבלה המרכזת?
תמנה שמאלי: לא.
דובר: בין שתיים לשלוש בטבלה המרכזת כן.
תמנה שמאלי: יש שלוש וסעיף שמונה.
צילי סלע: זה אחד הכנסות אחד הוצאות.
תמנה שמאלי: מה לא שמעתי. אני בתוך לוצו אני בתוך זה של אודים.
03276 עמוד 14 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
אולגה ששקיס: אה שמונה זה פרק בהכנסות ופרק בהוצאות. למעלה הסעיפים שמתחילים מאחד
עד שש זה הכנסות, ומשש עד תשע זה הוצאות.
תמנה שמאלי: מה זה הכנסות בתרבות למשל?
שרון רומם: איחוד החקלאים.
הילה טרייבר: האיחוד החקלאי היה כל השנים לתקציב אודים, השנה איחוד החקלאי עשו שינוי
והם משנים ישירות באתר של האיחוד אז זה כבר לא מופיע פה.
צילי סלע: לא אבל אולי הגן, יש לכם גן?
תמנה שמאלי: טוב הבנתי בסדר.
אולגה ששקיס: זה חוגים זה צהרונים זה כל מיני דברים כאלה, זה יכול להיות כרטיסים למופע
או ספרייה או...
הילה טרייבר: או קיי שאלות נוספות? טוב בעצם אנחנו נדרשים לאשר את התקציבים. את
צריכה לאשר סכום סכום או שזה כללי?
אולגה ששקיס: לא יודעת לא נראה לי, אני חושבת שאנחנו פשוט... אין וועדים שעשו הנחייה.
הילה טרייבר: או קיי אז מישהו רוצה לפתוח עוד יישוב, כדי לעשות עליו זום אין או שאפשר
בגדול...
שוקי ארליך: אפשר לפתוח יישוב חדש.
אלי ברכה: אז אתם שאלתם אירועים חריגים וכיוונים מסוימים אם יש, אין אין פה לא בכיוון
שלילי ולא קריסה ולא...
אולגה ששקיס: גם תקציב לא יכול להיות גם לא מאוזן, הנחות ביצוע מסתכלים שהם גרעון... פה
שוב אם יש איזשהי אנורמלי של איזה משהו קופץ, אז אני שואלת אותם והם מסבירים וברוב זה
טעות. בדרך כלל אין כאלה שינויים היסטריים, לפעמים כמו שפעם היה הכניסו פתאום שירותי
ביוב כי חשבו שצריך להכניס. כי הרואה חשבון אמר אבל בעיקרון זה מתוקצב פה, אז כמו שזה
עלה ככה זה ירד.
אורלי עמיר: איך הם יודעים למשל מה היו ההכנסות שלהם ממכירת מים?
אולגה ששקיס: קודם כל... את יודעת זה חוק המספרים הגדולים. אם אין איזשהו שינוי...
ומדיניות או חקיקה לא משנה. אז מה שהיה שנה שעברה לפני שנתיים לפני שלוש עם איזשהם
מקדמים של גידול צריכה, זה אומדני ככה בנוי.
שוקי ארליך: כל עוד עובדים במעגל סגור בהנחה שהכנסות מול הוצאות...
אולגה ששקיס: ואחר כך אנחנו בונים את הארנונה בסופו של דבר. מסתכלים מה התפתח,
ומנחים איזשהם החנות.
03276 עמוד 15 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
הילה טרייבר: תראו אני אגיד רגע על המים. אנחנו כמעט ולא נכנסים לנושא של המים, כי בכלל
הזה זה של רשות המים. זאת אומרת אז מי שנתן להם זכאות לספק מים זה רשות המים, זה
בכלל לא שירות תיאורטי מוניציפלי. כי זה או בתאגידי מים בכלל לא ברשויות, או אצלנו
באגודות החקלאיות. אז יש שני יישובים שמספקים אצלנו מים. אבל אנחנו לא נכנסים לא
להנחיות של רשות המים לא לכמה הם גובים באיזה כסף באיזה תאריך, אנחנו לא שמה.
אלי ברכה: אני רוצה להרחיב את זה טיפה יותר. יש נטייה של המדינה ללכת ולסגור את אגודות
המים לבטל אותם. אנחנו בגישה ואם יש מדיניות לשמר את אגודות המים, שהם יוכלו לספק
לחקלאים ויוכלו לספק לתושבים. ולכן מהרגע שקבענו את זה אין לנו עניין, להתחיל לאסוף קצת
יישובים מפה וכמה כוחות כאן ולספק להם מים. א' זה מעט מידי למועצה לטפל באחד או שניים
או שלושה. ושניים בקלות יכול לבוא טיעון... שאתם מספקים כבר ליישוב מים בואו תספקו גם
ליישובים האחרים מים, וניקח להם את הזכיינות לספק מים. לכן אנחנו מתרחקים מנושא
המים, ומשאירים את זה לאגודות משאירים את זה לוועדים המקומיים איפה שאין אגודות. אז
זאתי המדיניות, תרצו מתישהו אפשר לפתוח את זה לדבר על זה יותר אבל כרגע זו...
אורלי עמיר: נכון אחרת על מה הם ילחמו שמה?
הילה טרייבר: אפשר לאשר את התקציבים של הוועדים? אנחנו נביא שלושה במליאה הבאה.
נעשה הפוך מישהו מתנגד?
דני מנהיים: אני נמנע.
הילה טרייבר: דני נמנע או קיי. טוב נושא.. תמנה את רוצה להמשיך את מה שדיברנו?
תמנה שמאלי ברכה: אני לא יודעת במחשבה שנייה עד כמה... אני חשבתי שיש רווח גדול יותר
בין הישיבות. אנחנו רק בתחילת העבודה וזו כבר פגישה שישית, אז הבנתי שזה קשור לזה
שאנחנו מליאה חדשה. וגם אורך המפגשים, אני הבנתי שבשנים הקודמות זה היה שעתיים ואנחנו
מושכים את זה לשלוש שעות אז זהו.
הילה טרייבר: אני רק אגיד מה שאמרתי לה. אמרתי לתמנה ככה, באופן עקרוני זה לוקח קצת
זמן. גם בגלל שבאמת מסבירים יותר אה זה. אבל אפשר להחליט שישיבה היא רק שעתיים, אבל
אז אולי נצטרך להגביר את התדירות. כי אם אנחנו נפגשם פעם בשישה שבועות שזה המליאה
מפה, אם נכנסים לשגרה לא מה שהיה קודם. אבל עכשיו בשגרה מליאה הבאה היא במאי, בשבוע
השני של מאי או משהו כזה. אז אם אנחנו מחליטים שבשש וחצי מה שלא יהיה, או שעתיים
מקיימים ישיבה אז לא בטוח... היום אם נגיד היה גם תוכנית מתאר כוללנית, מה שהיה מתוכנן
על סדר היום לא היינו מספיקים את זה. גם אנחנו בעשרה לשש ועוד לא דנו בהכול. אז השאלה
מה אתם...
שוקי ארליך: אני מציע בשלב זה לקצוב זמן ברור לכל פרק, בצורה כזו נוכל לנהל הרבה יותר את
הישיבה עם קונטרול מסוים. בוא נתחיל עם זה למשל הפרק הקודם, היה אפשר לקצר את זה
בצורה משמעותית.
אלי ברכה: אתה צודק מצד שני אני מתקשר מאוד, במיוחד שיש פה אנשים מאוד חדשים. אני
אומר חבר'ה נקצר את הזמן ואנחנו לא...
אורלי עמיר: יש לי שאלה למשל החבר'ה האלה מהגישור, למה היינו צריכים אותם פה? אנחנו
מקבלים את זה...
03276 עמוד 16 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
הילה טרייבר: אני אגיד לך למה. קודם כל להם היה מאוד חשוב לבוא, כי הם הרגישו שהם באים
לוועדים המקומיים הם הרגישו שהם חייבים לבוא גם למליאה.
שוקי ארליך: מאה אחוז אבל עשר דקות גם היה מספיק.
הילה טרייבר: לא לא שנייה אני אגיד משהו, היה צריך להיות בסדר היום תוכנית מתאר כוללנית.
היא לא הגיעה והם אמרו אנחנו ניכנס לעשר דקות, אז הכנסנו את זה לכאן. דרך אגב היום אנחנו
נסיים עד שש וחצי נסיים.
צילי סלע: אני צר לא תמנה ואת חברה טובה שלי, ואני זו ששואלת את כל השאלות פה כן. אז אני
בדיוק הפוך, אני אומרת יש כאן מליאה בעיני שמקיימת דיון ושואלת שאלות. ואם בסופו של דבר
אנחנו רק נבוא לכאן ויציבו לנו את הדברים, ובגלל הלחץ של הזמן אנחנו לא נשאל שאלות ולא
זה... ובסוף יגידו לנו מאשרים כולם מאשרים, מורידים את היד הולכים הביתה. יש משהו אני
חושבת שצריך לתת לנו את הזמן לעבד כאן את הדבר החדש. את חדשה אני חדשה אורלי חדשה,
מירב חצי חדשה היא לא ממש חדשה. אבל שרון חדש אולי יש כאן עוד כמה שפספסו.
שוקי ארליך: היי אני חדש.
צילי סלע: גם אתה את שוקי לא ראיתי. בקיצור מה שאני מנסה להגיד, זה שאנחנו צריכים גם
לתת לעצמנו איזשהו גרייס של לשאול את השאלות..
הילה טרייבר: קודם כל אין בעיה לשאול שאלות. מה שזה זה באמת כמו ששוקי אמר, זה יותר
על מה שלשים לב זה א' לתכנן יותר טוב. וגם אם הגענו לשש וחצי יש גם משהו ביכולת לשבת
ולהקשיב. הגענו לשש וחצי, אם אין שום דבר דחוף זה ידחה לישיבה הבאה. אם כן דחוף נעשה
את זה.
אורלי עמיר: לא אבל השאלה היא מה עדיף לנו, האם להוריד את התדירות של המפגשים או
להוסיף?
הילה טרייבר: בוא נעשה בוא נעשה אם תהיה מליאה יהיו דברים מאוד הכרחיים, היא תימשך
עוד חצי שעה היו דברים לא דחופים נקצר.
שוקי ארליך: השאלה סליחה שאני... האם יש היום אפשרות לקבל החלטות מסוימות במלא?
מבחינה פורמלית היום בחוק?
תמנה שמאלי: לא ממש לא זה ייקח לי את הזמן בבית.
הילה טרייבר: יש אפשרות לעשות מליאה טלפונית או מייל, רק במקרים חריגים כמו שאז עשינו.
זה כאילו פחות הפורמלי, אבל בוא נתקדם כדי שנסיים בשש וחצי.
מירב קורן: אני חושבת שאם טרחנו ואם התאמצנו להיבחר ולבוא לפה, אז צריך לדאוג
שהדיונים פה יהיו רלוונטיים לדברים. שיש לנו באמת יכולת להשפיע עליהם. דברים שאין לנו
יכולת להשפיע עליהם, כמו אדון עורך דין אומר אז אומרים... מה שעושים מגיבים אין מה
לעשות. וצריך כן לנהל את הישיבה בצורה כזו, שהמילוי יהיה לא נמרח זה נכון. אבל אין מה
לעשות לפעמים צריך שלוש ארבע שעות.
אלי ברכה: ניסיתי במליאה השנייה...
03276 עמוד 17 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
מירב קורן: נגיד למשל שנגיע לדבר על תוכנית מתאר, אני בתוכנית מתאר לא רוצה להצטופף
בזמן.
הילה טרייבר: מינוי דירקטורים, עוד לא מצאנו לכולם. אנחנו מעוניינים למנות את עידן שחם
לדירקטור בקולחי השרון. פשוט הדירקטור הקודם שלנו משה רומם, סיים את השש שנים שלו
אבא של שרון. סיים את השש שנים שלו, אי אפשר לתת אורכה לנושא הזה. עידן היה בזמנו... לא
זה לא זה. עידן היה בזמנו לפני קדנציה הוא יהיה חבר מליאה, הוא בחור מאוד רציני מקיבוץ
יקום. הוא מכיר גם את עולם החקלאות גם את עולם המים.
מירב קורן: הנה דוגמא קלאסית קראתי את זה בבית זה מצוין, כל מה שהיה צריך לעשות...
הילה טרייבר: רק שתדעו שכל הדירקטורים עוברים לוועדה למניעת ניגוד עניינים, אבל אנחנו
רוצים לאשר אותו.
אלי ברכה: אני אגיד לכם מההיכרות עם איתו מההיכרות עם עידן, הרי בסוף נמצא במקום שבו
אנחנו 25 אחוז והצד השני הוא 75 אחוז. קל להיסחף קל ללכת למקומות לא נכונים, לאבד את
האינטרס של המקום ממנו אתה בא. ההכרות עם עידן מלמד אותי לפחות אני בעמדת נוחיות,
שעידן ידע לשמור על עמדות המועצה... עשה עבודה מדהימה בעניין הזה באמת, הכיר את
המטריה למד את המטריה. כ- 25 אחוז הצליח להשפיע יותר מאשר המשקל המנייתי שלו. עשה
עבודה מצוינת, לצערנו היה צריך לסיים בגלל הוראות מדינה לא בגלל שום דבר אחר. נדמה לי
שעידן יעשה עבודה טובה אנחנו מכירים. הנושא הוא חשוב. מי בעד מי נגד?
הילה טרייבר: יש מישהו? אין מתנגדים יופי. טוב הקורות חיים הבאים זה בעצם הדירקטוריון,
בבית ספר חוף השרון. עמית בר קמה תושבת שפיים. צילי רצתה שיהיה קיבוצניקים, אז נכנסה
קיבוצניקית. ויש לנו עוד מועמד, שלדעתי בטעות לא קיבלתם את קורות החיים שלו קוראים לו
אדם סגל מבית יהושע. את תגידי לו עמית צילי את מכירה?
צילי סלע: ראוי באמת באמת
תמנה שמאלי: צריך עוד?
הילה טרייבר: כן כן אני מחפשת נואשות, אני יש לי בינתיים שניים הייתי צריכה לפחות...
תמנה שמאלי: יש לזה כמו קול קורא?
הילה טרייבר: תראי פרסמתי קול קורא הוצאתי ליישובים, זה לא מגיע בקול קורא.
צילי סלע: תמנה אם יש לך מישהו שאת רוצה תפני אותו אלי, אני הייתי דירקטורית שמה אני
יכולה לספר.
תמנה שמאלי: או קיי.
הילה טרייבר: טוב אפשר לאשר אדם ועמית לדירקטוריון בחוף השרון. יש את הפרוטוקול של
מס' ,4 מאושר אין אה זה?
ברק בן אריה: אני נמנע הילה.
03276 עמוד 18 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
הילה טרייבר: אתה נמנע או קיי. טוב תב"רים, רגע אני רוצה אה זה. יש כאן כתוב בהזמנה ולא
מופיע פה קורות החיים שלו. הוא היה חבר וועדת איכות סביבה, עדי רוזנטל איש מאוד בעל..
דוברת: למה אנחנו ממנים אותו?
הילה טרייבר: לנציג בוועדה של איכות סביבה.
דובר: נציג ציבור.
הילה טרייבר: נציג ציבור. אישרנו כבר נציג אחד לדעתי יוחאי.
מירב קורן: הבחור שמאשרים פה פעיל כבר הרבה זמן, עושה עבודה נהדרת וכמובן אני ממליצה.
הילה טרייבר: טוב נעשה תב"רים ואז נשאיר זמן, רבע שעה. תב"רים.
אולגה ששקיס: טוב עשרה מיליון זה בעצם ההלוואה שלקחנו, לקחנו הלוואה לטובת תשלום
בפיצויים לפי חוק .197 מבחינה פורמלית קודם כל ההלוואה כבר אצלנו, כבר לקחנו אותה
אישרנו אותה. פורמלית כדי לרשום אותה בסקרים צריך לאשר תב"ר, זה עובר דרך תב"ר עובר
לפה ואז אנחנו שמים את זה בצד.
דני מנהיים: מה זה?
אולגה ששקיס: 197 זה פיצויים לירידה בערך לפי חוק תכנון ובנייה והייתה תביעה של...
עמיחי ויינברגר: כשיש תוכנית מעבירים תוכנית חדשה אז בעצם היא יוצרת פגיעה ב...
דני מנהיים: אני רק שואל למה זה לא נמצא בתוך מעגל כזה, של פרויקטים של געש?
אולגה ששקיס: זה לא קשור לחברה הכלכלית.
דני מנהיים: יש תוכניות ויש תוכניות...
הילה טרייבר: הייתה תוכנית תב"ר 3 על .21 טוב צריך להצביע.
מאיר דוד: מה מה על מה את מדברת על מה מצביעים?
הילה טרייבר: לאשר את הוועדה.
מאיר דוד: אחד אחד?
הילה טרייבר: אחד אחד.
אולגה ששקיס: ציוד הצלה ובטיחות, זה בעצם הצבה שאנחנו מקבלים ממשרד הפנים. לטובת
רכישת ציוד לחוף הים, מאה אחוז ממשרד הפנים.
הילה טרייבר: קיבוץ גד.. .על כסף. המועצה מבית משפט הייתה צריכה לשלם לו, חובה זה בית
03276 עמוד 19 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
משפט הטיל.
אורלי עמיר: הדיון או לא אם לשלם או לא לשלם לגד.
הילה טרייבר: בדיוק.
דני מנהיים: הדיון החברתי הוא שהסנדלר והחיה צריכים לשלם פיצוי, על פגיעה של תוכנית
שהיא כלכלית עסקית.
דוברת: אבל זה לא הנושא לדיון כאן.
דני מנהיים: נכון, השולחן אוכל שלי נמצא בשמורת נוף, אתם לא מצפים שאני אצטרף לעניין
הזה לחגיגה הזאת.
אולגה ששקיס: תוספת אגף במועצה, זה בעצם תואם את התוכנית שהצגנו לכם בפעם הקודמת.
הילה טרייבר: זה שלב א' בשיפוץ של המועצה שהצגנו לכם, שה אומר שני המבנים. שירותים
מטבח וחדר ישיבות קטן, זה בעצם יישור של שלב א' שלו.
צילי סלע: אנחנו מאשרים את ההגדלה?
הילה טרייבר: כן. היינו בישיבה הראנו שזה אמור להעלות 7 מיליון שקל, כרגע אנחנו...
אולגה ששקיס: התחלנו בתכנון כרגע יש אומדנים ורוצים לצאת לביצוע.
הילה טרייבר: הצגנו את הבינוי של המועצה, הצגנו גם את הצורך. הראנו דיברנו על העלות
למטר. הראנו שיש שמה, אנחנו עושים את זה בשני שלבים בעצם בשלושה שלבים. שלושה
מכרזים אבל זה שני שלבים. אחד זה לשני מבנים, לאגף תפעול ולאגף רווחה. וחוץ מזה שיפוץ פה
של שירותים, חדר ישיבות קטן ומטבחון ועם נושא של הדגשה באזור המבואה. ויש לנו שלב נוסף
שנביא לדיון אחרי זה, של שיפוץ הוועדה לתכנון ובנייה והאזור של הגזברות.
צילי סלע: אני מה שאני לא מבינה, יש כאן הגדלה...
הילה טרייבר: אישרנו בעבר תב"ר וצריך להגדיל אותו.
צילי סלע: אנחנו לא מגדילים את הסף, אנחנו לוקחים את זה ממקום אחר אנחנו מגדילים
משהו...
הילה טרייבר: לא כל השיפוץ אמור לעלות 7 וחצי מיליון, יש בתב"ר שלושה מיליון. אנחנו השלב
הראשון האומדן שלנו הוא ,5,200,000 אנחנו כרגע מתקצבים את ה- .5,200,000
צילי סלע: השאלה זה מופיע כ- 7.5 מיליון?
הילה טרייבר: לא בתקציב באומדן הכללי.
צילי סלע: באומדן הכללי זה לא השתנה?
הילה טרייבר: לא.
03276 עמוד 20 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
אולגה ששקיס: אם אנחנו כרגע נאשר תב"ר על הכוח, זאת אומרת אנחנו צריכים כבר לשים כסף
על הכל וחבל. זה לא השתנה, זה לא הגדלה על האובדן זה הגדלה על הכסף כי אנחנו שמים אותה
במקום.
הילה טרייבר: אני אגיד משהו אנחנו כדי לצאת למכרז ולהתקשר עם קבלן, צריכים שהכסף יהיה
בתב"ר ולכן אנחנו עכשיו לא עושים את זה. אז אגף שיפוצים במועצה אישור? מישהו בעד נגד? או
קיי. באחד סימון כבישים במועצה, אנחנו פעם ברבעון בעצם צובעים את הכבישים במועצה
מעברי חצייה ובמפרים וכולי. באפריל אנחנו רוצים לצבוע עוד פעם, אנחנו מגדילים את התב"ר
ב- 150,000 שקל.
אולגה ששקיס: הסכום הוא מאוד גבוה וזה בעצם מצטבר ו... אנחנו כל פעם..
שרון רומם: ואיך אפשר להסתכל על זה? כאילו 100,000 שקל לכל?
הילה טרייבר: לא זה לא עובד ככה.
אולגה ששקיס: זה 150,000 שקל לכולם.
הילה טרייבר: צובעים לפי מה שיש ביישובים. יש ישובים שיש בהם...
אלי ברכה: יותר מטרים רצים פחות מטרים רצים.
מאיר דוד: זה המועצה מודדת. זה כבישים בין יישובים וכמה...
הילה טרייבר: לא לא בין יישובים רק ביישובים.
מאיר דוד: בממוצע 100,000 ליישוב?
הילה טרייבר: 150,000 שקל לתקופת צביעה.
שוקי ארליך: הילה לעשות סדר בנושא הזה של תב"ר, אפרופו מועצה חדשה. תב"רים זה למעשה
תרכיב בתוך תקציב הפיתוח של המועצה.
הילה טרייבר: נכון.
שוקי ארליך: ולמעשה לא ראינו כמועצה חדשה את תקציב הפיתוח, כי זה בטח היה ב..
הילה טרייבר: לא עוד לא היה תקציב פיתוח ביישור תקציב?
שוקי ארליך: לא תקציב פיתוח לא היה, לא היה לא היה.
הילה טרייבר: לא היה נכון.
אולגה ששקיס: כי אמרנו שאין כסף.
הילה טרייבר: רק עכשיו בעשרה מיליון יש את ההלוואה, ואז נביא תקציב פיתוח.
03276 עמוד 21 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
שוקי ארליך: בגלל זה אני אומר לטובת החברים, שהדרך הנכונה לראות את זה שזה הרי תקציב
פיתוח ואז לגזור על זה תב"רים. פשוט חסרה לנו התמונה הכללית.
אלי ברכה: באופן כללי כבישים בין היישובים אנחנו מטפלים. מה גם שלשמחתנו מרבית
הכבישים שבין היישובים, זה כבישים של מדינה.
שרון רומם: יש לי שאלה לעמיחי, לגבי התב"ר הראשון. מה שאלי מעלה פה, יש לגיטימיות
חוקית להסתכל על השטח של געש ושיכון בינוי כמשק סגור. בקטע הזה של שהשביחו אותו
בתוכנית של ההגירה, ופגעו בזכויות בישובים?
עמיחי ויינברגר: סימני ההשבחה שנלקחים כל הזמן, נועדו עבור הפיצויים של .197 זה חלק
מהדברים שכשאר... חלק ניכר מזה.
שוקי ארליך: כלומר לפחות צריך להגיע לעשרה מיליון.
עמיחי ויינברגר: יש קושי רב ויש חלק שסובלים וחלק נהנים. למשל יש לך אזור מסוים נניח
תעסוקה, אז כלל היישובים ייהנו מאזור התעסוקה ומקום אחד שצמוד למעבר הוא לא ייהנה
ממנו. אבל אתה לא יוכל להגיע ל...
הילה טרייבר: רק שרון אני אחדד לך זה בעצם לא הייתה השבחה, כי מה שקרה זה שהתוכנית
לא אושרה. הייתה ציפיית השבחה. לא זה שני מקומות שונים.
מאיר דוד: אבל מה שעמיחי אמר שזה כאילו בא לקזז אחד את השני, אני אומר בגדול.
הילה טרייבר: יכול להיות שלא תהיה עתירה, ועדיין היינו צריכים לשלם את הפיצויים האלה.
אולגה ששקיס: בגלל השינוי שהיה.
הילה טרייבר: הפיצוי בגלל השינוי והמועצה דרך אגב הלכה לערר וגם הלכה לבג"ץ, על הצורך
שלנו לשלם.
מאיר דוד: והפסדנו בכל ה...
הילה טרייבר: לא בבג"ץ עוד לא הפסדנו.
מאיר דוד: נו זה אמרנו פעם שעברה.
הילה טרייבר: לא לא חייבים לשים את הכסף כבר בצד.
מאיר דוד: דיברנו על זה כבר.
הילה טרייבר: בגדול לא אמרנו או קיי זה, אנחנו אומרים תודה בוא נשלם. ניסינו להילחם
הפסדנו עד כה, עכשיו אנחנו בבג"ץ ננצח יופי לא ננצח נשלם.
שרון רומם: לא אבל אני אומר מה שכאילו דני שואל, אם כאילו הנושא הזה של ההשבחה וקיזוז
בגעש הוא צריך...
03276 עמוד 22 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
הילה טרייבר: אין השבחה, במקרה עלתה לך תוכנית של עתירה. נגיד לא היית מתקבל לתוכנית
של עתירה, מה מה הקשר
מאיר דוד: אין קשר וודאי.
הילה טרייבר: באופן עקרוני וגם אני אגיד לך יותר מזה, התשלום בהשבחה עובר נגיד לאגודה של
הקיבוץ והוועד המקומי זה משהו אחר לגמרי. זה כאילו איש פרטי וועד, אנחנו לא מקזזים להם
את הכספים האלה.
דני מנהיים: השבחה מגיע לוועדה.
הילה טרייבר: לא ברור. אתה מחזיר גם לוועד המקומי כסף, אז אין כרגע אופציה זה לא קיים.
כי גם עתירה אין לה עוד כסף, אז מה עוד חמש שנים יהיה כסף? אני עכשיו שמתי את העשרה
מיליון בצד. זה לא שיש לנו כסף. המבקר רואה חשבון של משרד הפנים ובכלל בכללי, ברגע שיש
לנו פסק דין חייבים לשים את..
אולגה ששקיס: ברגע שסיכוי הגבייה שלהם גבוהים, אז כבר חייבים לשים. פה במקרה הזה כבר
הפסדנו פעמיים, אז מן הסתם הפרשנו את הכסף הזה ואז אנחנו...
הילה טרייבר: טוב יש לנו על הנושא היום את הגידול קאנביס. אני רק אתן רקע.
אלי ברכה: יש לנו בקשות מתרבות לגידול קאנביס.
שוקי ארליך: אני רוצה להבין הגעש שמגדל את הדשא, אנחנו מעורבים בזה?
עמיחי ויינברגר: פה זה שונה, כי זה ממש החלטות עקרוניות מהותיות.
שוקי ארליך: לא אני רוצה להבין למה, כי זה גידול חקלאי שמה פתאום אנחנו צריכים...
עמיחי ויינברגר: זה אישור תחת רגולציה מאוד מאוד מאוד גבוהה.
הילה טרייבר: אני אגיד שני דברים. קודם כל אם זה סתם גידול חקלאי לא שולחים את המגדל,
קודם כל לקבל אישור מהמועצה. זאת אומרת התנאי ללכת למשרד החקלאות לקבל את האישור,
זה לקבל את האישור מהמועצה. זה לא קורה אם אתה רוצה ללכת לגדל...
מירב קורן: פנו אלינו.
הילה טרייבר: נכון רגע. פונים גם לנו יש בקשה גם מיכין חקאי, שאין לוועד. המועצה היא הגוף
שאמורה לאשר לה, כרגע יש בבקשה של יכין חקאי. אבל זה לא ספציפית של יכין חקאי. הוועד
המקומי הוא בכל זאת הזרוע הארוכה של המועצה, ואם למועצה יש מדיניות בנושא הזה או היא
רוצה כללים או זה עדיין זה צריך להתקבל פה.
אלי ברכה: זה המקום שבו אנחנו נדרשים להפנות מדיניות חבר'ה, אתם רוצים לדבר על מדיניות
זה הרגע.
מירב קורן: אז ניהלנו דיון ארוך על הדבר הזה אצלנו, לפני שנה וחצי.
תמנה שמאלי ברכה: מה זה אצלנו במושב?
03276 עמוד 23 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
מירב קורן: בוועד המקומי של בצרה. אנחנו הגדרנו את זה שכל זמן שזה לא מהווה איום בטחוני,
באיזושהי צורה ביטחונית אפשר להגדיר את זה. באיזושהי צורה שהיא יותר פריצות ויותר זה.
ואז הסבירו לנו באריכות רבה, שהרגולטור מבקש כאלה דרישות מחמירות שאנחנו אחרונים
שצריכים לדאוג לזה. אין שום סיבה להקשות עוד, ובגלל זה...
עמיחי ויינברגר: זה לגדל בתוך כספת לפי הרגולציה.
מירב קורן: מה?
עמיחי ויינברגר: זה לגדל בתוך כספת.
מירב קורן: ממש ולכן אמרנו שאנחנו בטח מה?
הילה טרייבר: זה לא רק לגדל.
מירב קורן: לא אני יודעת, הוא דיבר אתנו על הפרחים. יש כמה שלבים.
תמנה שמאלי: משרד הבריאות פנה לכל החקלאים...
הילה טרייבר: באופן עקרוני כאילו כן, משרד הבריאות פרסם מין קול קורא כזה שיכול להגיש
בקשה להיות או מגדל או מייצר או...
גילי בן יקר: מגדל לבד אין לו מה לעשות עם זה. רק אם יש לה את כל השרשרת, ואומר גידלת יש
לך את הייבוש את האריזה ולמי לשלוח. כל העסק הזה ביחד...
הילה טרייבר: לא רגע שנייה גילי אבל מה שמבקשים כרגע...
גילי בן יקר: את כל זה אתה יכול לעשות...
הילה טרייבר: לא לא.
צילי סלע: אפשר לתת איזשהו רקע בסיסי? אני מתחילה לצוף פה. מירב שולטת בכל נבחי הזה...
גייל גם מכיר את זה.
הילה טרייבר: אבל אנחנו רוצים להסביר. משרד הבריאות עשה קול קורא לגידול קאנביס. גידול
ייצור, יש גם שריפת קאנביס ויש גם מכירה. לכל אחד מהשלבים יש ייעוד קרקע אחר, וכל אחד
צריך לעמוד בדיונים של תכנון ובנייה ולהתאים למה שיש. וכנ"ל להתאים לכללים של רישיון
עסק. זה כרגע הגישו לנו בקשה לגידול חקלאי ביכין חקאי, ויכול להיות שיגיע לנו בקרוב בקשה
לייצור או קיי. במקום שהוא שירותים ומסחר או משרדים ששמה מותר לעשות ייצור. באופן
עקרוני התנאי הבסיסי בללכת להתחיל את הבקשה, זה אישור כתוב הוועד המקומי בתקנות.
ליכין חקאי אין וועד מקומי זה המועצה, וגם אנחנו חושבים שאם הולכים לוועד המקומי אנחנו
צריכים להגיד איזשהי אמירה. כי הוועד המקומי לא החליט בניגוד למה שהמועצה אומרת. אז
בגדול אחרי שקצת אה זה, אנחנו לא יודעים להגיד את כל ההשלכות שיש לכל התהליכים. לא
יודעת מה זה אומר לא יודעת אם יש לנו תב"עות שמאפשרות שרפה של קאנביס, ושריפה שלא
בטוח שהיינו מאשרים.
03276 עמוד 24 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
אנדי וולף: רגע יש פנייה של משרד הבריאות אלינו?
הילה טרייבר: לא לא.
דובר: אנשים באים אלינו ואומרים תאשרו לנו שאתם מוכנים, איך קראתם לבקשה מוגדרת?
הילה טרייבר: שאתם מאשרים עקרונית
ברק בן אריה: אנדרי יש צ'ק ליסט מאוד ארוך בסדר? כתנאים מקדימים כדי להגיש בקשה לקבל
רישיון. אחד מהם זה לקבל את אישור המועצה.
הילה טרייבר: משרד הבריאות אנחנו ניסינו איזה חוות דעות. אני חוץ מלהביא אנשים
שמשתמשים לא יודעת...
מירב קורן: זה כמו בית שלישי בנחלה. פרס למפעל הפיס למי שמצליח לעבור את כל התהליך
המזעזע הזה...
אלי ברכה: אנדי לשאלה שלך. יש בקשה למגדל, בין שזה אגודה בין שזה אדם פרטי או חברה
בתחומי המועצה שפנתה למשרד החקלאות. משרד החקלאות אומר, תביאו מכתב מהמועצה
שהמועצה מוכנה בכלל שתתחילו את התהליך. זה החלק שנמצא כאן. חבר'ה בואו נקבל החלטה
רגע שאנחנו בעד גידול קאנביס... קאנביס וכן האלה וכן הלאה. אנחנו אומרים לכם שאנחנו לא
ערוכים, אנחנו לא ערוכים לענות על כל זה ביחד. אנחנו נביא לכם עכשיו כרגע להחלטה, האם
אנחנו אומרים להם או קיי אנחנו מוכנים תיגשו כרגע למשרד החקלאות להתחיל את התהליך.
לא אומרים לכם לא מבטיחים לכם שאנחנו בסוף התהליך. להגיד לכם שאנחנו מוכנים שתגדלו
או שתעבדו או אני לא יודע מה תעשו קאנביס, מכיוון שאנחנו צריכים כרגע להיכנס לתהליך של
למידה. מה יש לנו ללמוד? למשל שאלות שעולות בראש. המוצר הוא מוצר מאוד יקר, הוא מוצר
שיש לו קונוטציות של אזורים פלילים. עכשיו נכון שהמדינה מפקחת על הכל, אבל איך זה המנהג
הזה של המשטרה שדואגת שלא יפרצו לבתים בבצרה. ושפורצים לבתים בבצרה, אנחנו מקפיצים
את הזה. עכשיו יכול להיות שאני הוזה, יכול להיות שאני מתבייש בגלל שזה בהקלטה. אבל אם
ניקח מגדל כזה או אחר פה מגדל קאנביס כן, אבל הוא לא יגדל אותם הוא ייתן את זה לגוף
שלישי. והגוף שלישי הזה לך תדע למי הוא מחובר, לי אין יכולת... למיין לסנן ואם הוא אישר
שמה אנחנו לא מצליחים לפנות חוות סוסים להמשיך את הזה... באיזה מקום. אז זה דבר אחד
ברמת הפשיעה, אני לא בטוח שיש לנו מספיק ניסיון. בטח לא ידע כרגע ולא ניסיון לאורך זמן,
ומהרגע שהכנסנו למקום הנהדר הזה שאנחנו גרים בו גורמים שלילים אנחנו כמועצה לא נוכל
להוציא אותם. אין פה בריונים שיודעים מליאה מחליטה, תראו אני לא מנסה להפחיד אתכם...
מירב יכול להיות שאני טועה במאה אחוז.
דובר: אתה טועה.
אלי ברכה: שניה יכול להיות אבל אני חייב לפתוח את העירייה, ואתם תחליטו.. ומה לא. אני לא
מנסה...
שוקי ארליך: זה מחסור ידיעה, אבל אני מציע ללמוד את הנושא. אחרי שנלמד את כל הנושא
להביא את כל ה...
הילה טרייבר: גם משרד הבריאות מנסה לקדם את זה, זה לא...
03276 עמוד 25 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
שוקי ארליך: חבר'ה זה יכול לעזור מאוד למושבים פה, לאגודות פה.
הילה טרייבר: לחקלאים.
שוקי ארליך: לחקלאים זה יכול לעזור להם מאוד. ולצערי הרב אנחנו לא קובעים כלום פה.
אלי ברכה: הדבר השני למשל השאלה השנייה. מדובר על חממות, אנחנו מדברים על שמירת
הקונה או קיי? המרחבים החקלאים האלה, איפה החממות האלה היו. האם הם היו בשוליים של
המרחב של הקונה, או שאפשר לשים אותם על גדות האדמות וכן הלאה וכן הלאה.
שוקי ארליך: כן זה יפה שמה גם לטייל.
אלי ברכה: גם זה יפה כן, יפה מושכר הכל. כל מה שאני מנסה לומר לכם, יכול להיות ששריפה
היא בעיתית. כל הדברים האלה אנחנו צריכים לדעת יותר טוב. אני יכול לומר לכם שכבר
התחלתי לחפש בחוץ לארץ, בגידול קאנביס בחו"ל האם בארצות הברית למשל יש מעורבות של
גורמים עוינים. אז אחרי שהפחדתי אתכם, אני אומר לכם שלא מצאתי שום אמירה שאומרת..
אז כל מה שאני אומר לכם כרגע אנחנו מנסים להביא לכם להחלטה אמירה שאומרת, תמשיכו
הלאה אנחנו בסדר תמשיכו הלאה בבדיקה כדי שיוכלו להמשיך לבדוק. אנחנו צריכים לעשות
שיעורי בית וגם אתם אולי, ולראות אם יש חיבור לגורמים ממשלתיים גורמים מזהמים. איפה זה
יהיה סטטוטורי.
שוקי ארליך: למה שלא נעשה בדיקה מוסדית כלומר, לא אנחנו זאת אומרת בוא נחליט שאנחנו
נכנסים עכשיו לבדיקה.
הילה טרייבר: אבל רגע שוקי נועם אני רוצה להבין משהו בבדיקה, כי אני ניסיתי לעשות בדיקה.
הגורמים משרד להגנת הסביבה לא מגיב לזה שנייה. משרד הבריאות תומך בזה. זאת אומרת מה
זה בדיקה מוסדית?
שוקי ארליך: אני אגיד לך מה זה בדיקה.
הילה טרייבר: או קיי.
שוקי ארליך: יש היום מקומות שבהם הנושא הזה מאוד מפותח, עזה היום זה המקום המרכזי
ל...
דוברת: וגם בערבה.
שוקי ארליך: אז אפשר אולי... עכשיו זה מנוהל על ידי ארגונים פרטיים זה ברור, אבל אפשר
לעשות ביקור מסודר. להבין קודם כל את הנושאים האלה.
אלי ברכה: או לקחת מומחה פרטי שידע לתת לנו סקירה.
שוקי ארליך: ולהגיד שרישיון והתניה... ממשרד הבריאות יתקבל על מיליון שקל זה הכל.
דובר: אנחנו צריכים אינפורמציה בנושא הזה. ולכן קודם כל לאסוף אינפורמציה מגורמים שהם
כבר פעילים, וממשרדי ממשלה שהם תומכים או לא תומכים בדבר הזה. ולקבל את החומר על
03276 עמוד 26 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
מנת זה נקרא להרחיב את הדעה, על מנת שנדע לשאול את השאלות הנכונות. כי אחרת אנחנו לא
נוכל לשאול את השאלות אין לנו החלטה. אני לא הייתי יכול להחליט על דבר כזה שאני לא מכיר
מספיק. דבר שלישי אנחנו יישובים חקלאים, נציגים של יישובים חקלאיים. וצריך לדעת גם
לקשור את הדברים האלה עם היישובים עם האגודות, עם מי שרוצה להיות מגדל של קאנביס.
לכן אנחנו צריכים לעשות אינטגרציה של כל הדברים האלה, ולקבל את החומר.
אלי ברכה: חבר'ה כל מי שחושב שאין לנו אינפורמציה, אני מבין את זה אני יודע אין לנו
אינפורמציה. יש לי חששות שבאות אולי מחוסר ידע, שבאות אולי מזה שאין ניסיון לאורך זמן
וצריך ללמוד כמו שאני אומר זה הכל.
מירב קורן: אז בגלל שזה הובא אלינו לדיון, אני כן עשיתי שיעורי בית וכן בדקתי. ואני בגישה לא
יודעת אם זה יספק מה ששואלים פה, אבל אני בדעה אחרת אני חושבת שאנחנו צריכים למצוא
כל דרך אפשרית לתת חלופות כי החקלאות הולכת לאיבוד פה. תקשיבו הרשויות היום מערימות
קשיים על החקלאים בערמות, אנחנו לא צריכים להיות אלה שמערימים עוד קשיים. נכון צריך
לעשות את זה באחריות, נכון צריך ללמוד אבל לא צריך להיבהל לא צריך לפחד.
הילה טרייבר: לא האמירה הייתה להפך האמירה הייתה, תראו הרי אין לנו מספיק חומר אבל
יכן חקאי רוצים ללכת למשרד הבריאות. להתחיל לאסוף חומר ללמוד את זה וזה, יכול לקחת
כמה חודשים כדי שזה צריך לנסוע לערבה ללמוד לראות. אנחנו אומרים בואו ניתן אישור עקרוני
ראשוני, שאנחנו בעד שהם ילכו למשרד הבריאות. הרי אחר כך הם צריכים לבוא לפה כדי לקבל
היתרים.
אולגה ששקיס: הילה הילה שלא יקרה אחר כך מצב... געש.
הילה טרייבר: זה לא תב"ע. זה לא התחייבות אנחנו מציגים את זה כאישור ראשוני ללכת
למשרד הבריאות, וללא התחייבות להמשך זה הכל.
דוברת: למה צריך את זה?
הילה טרייבר: כי בעצם יש זמן... ככה יש כמות מוקצבת של אנשים שיכולים להיות מגדלים. יש
מכסה, אם אני עכשיו דוחה אותם ליוני או למאי..
דוברת: אז למה אני כמגדל פרטי צריכה את האישור שלכם?
אולגה ששקיס: האם אין לנו כאן איזשהי סכנה של סיפור געש סוג, מין איזשהו תפיסה איזשהי
ציפייה איזשהו משהו איזהו התחייבות על תנאי שאחר כך או קיי יגידו לנו זה לא מהותי.
שוקי ארליך: עמיחי אם אנחנו נגיד שבשלב זה אין לנו התנגדות, לא שאנחנו מאשרים זה בסדר?
עמיחי ויינברגר: הנושא הזה זה נושא חדש.
שוקי ארליך: אני שואל את זה בגלל אישור פשוט.
עמיחי ויינברגר: זה נושא חדש הוא כאילו... להפוך את המועצה שלהם... בגלל שהרעיון כאן גם
חברות שהצליחו להשתחל לתוך הדבר הזה... הסיבה לכך זה למצוא את המצב שבו חקלאות
אלטרנטיבית פלוס ייצוא לחו"ל של הדבר הזה. בדרך כלל יגיעו חברות שהם מאוגדות כמקבץ
ולא כזה, יביאו מגדל אה זה וכן הלאה ויעשו בעצם מעין... סליחה שאני אומר. הסיבה ללמה
03276 עמוד 27 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
צריך אותנו זה שמשרד הבריאות אולי כלל הרגולציה, יבקשו לקבל במסגרת האישורים השונים
אין את האישור וגם של המועצה. אין מקום בחוק שיוצר לנו את הסמכות הזאת לבוא, זה
החלטה שהיא לכאורה יוצרת ת הרגולציה שביניהם. כחלק מתנאים שלהם, שזה בסדר. אנחנו
יכולים במסגרת הזה, לבוא ולהסתכל ולבחון מה המדיניות שלכם. האם זה מתאים או לא
מתאים. מה שתקבעו אגב הוא יהיה די יצור מדיניות למה? כי אם תאשרו עכשיו לאחד אז
בעתיד...
אלי ברכה: תיגש למשרד החקלאות ותקבל תתחיל את התהליך, בהמשך נגלה.. האם או יתבע
אותנו...
עמיחי ויינברגר: התשובה היא יכול להגיש עתירה מנהלית, כנגד שיקול הדעת המנהלי שלכם שלא
לאשר דבר כזה. עכשיו בדרך כלל החלטה מנהלית אמורה לעלות.. בעילות בסיבות ללמה אתם
רוצים את זה.
צילי סלע: הוא יגיד לנו תשובה מהותית.
אורלי עמיר: לא השאלה היא אחרת לא ההחלטה אחר כך.
עמיחי ויינברגר: אם נתנו לכם שיקול דעת, ההבדל אומר שאמור להיות לכם שיקול דעת במקרה
הזה. ודווקא כן צריך שיקול דעת רחב. אתם יכולים לקחת שיקול דעת מכאן עד הודעה חדשה
חברים. לא רוצים שיהיה כאן מעורבות לא יודעים עדיין מה זה אומר, לא רוצים... יכול להיות
שמי שירצה בכל זאת יבוא ויגיד זה לא מספיק טוב. ויגיד אני רוצה שתנמקו עכשיו, מדוע אתם
מתנגדים ואז תצטרכו אולי לנמק את זה יותר טוב.
שוקי ארליך: האם אפשר לומר שבשלב זה כיוון... את הנושא אין לה התנגדות.. בנושא.
עמיחי ויינברגר: בשלב מסוים... כמו שאנחנו עכשיו רשות כבאות ואנחנו עכשיו, אנחנו נדרש
לאשר וללכת במסגרת הרישיון שאתה תבקש... כתנאים כאלה להתקיים. אז אנחנו כאחד
הגורמים המאשרים שלוקחים אתנו טופס טיולים, ואנחנו צריכים להידרש לזה.
צילי סלע: אני שואלת שאלה אחרת. היום אנחנו לא מסוגלים להחליט, אין לנו מספיק ידע כדי
להגיד אנחנו רוצים או לא רוצים. אלי מציע שנגיד להם שאין לנו התנגדות שתתכנו את התהליך
הזה או קיי? עכשיו הם בינתיים נניח כן, בתוך התהליך ואנחנו נדון אם אנחנו נחליט שכן לא
תהיה בעיה. אבל אם נחליט שלא כן, האם יכין חקאי יוכלו לחזור אלינו ולתבוע אותנו להגיד לנו
סליחה...
עמיחי ויינברגר: ככל שאת מה שנקרא תובילי אותם להתחייבויות ולמעבר, אז כמובן אינטרס
ההסתברות שלהם יגדל. יחד עם זאת את יכולה לבוא לעשות איזשהו מסגרת של.. כלומר בשלב
זה אם אין עדיין תשובה חיובית לדבר הזה, והדבר הזה מצריך בחינה ובדיקה של כלל ההשלכות
הקיימות. ומעוניינים עדיין להתקדם עם הבדיקה של... התקדמו, ואנחנו נשתדל לסיים את
הבדיקה כמה שיותר מהר.
הילה טרייבר: לא אז הם לא יכולים להתקדם, כי משרד הבריאות... אבל אני לא מתחייבת
שתגישו לי את הכספת, אתם צריכים להגיש לאשר אותה. יש לי שלב שהיא מאשרת את הגידור
ואת הבנייה. אני מתכוונת להגיד ככה, אנחנו באופן עקרוני עוד רוצים ללמוד. אנחנו מאשרים
לכם ללכת כדי להתחיל תהליך, אבל זה לא מחייב אותנו אם תגישו את הבקשה לבידוק או
לבנייה כספת. תמיד אני יכולה לעזוב.
03276 עמוד 28 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
גילי בן יקר: יש פה במועצה יישוב שכבר קיבל, יישוב או אדם פרטי שקיבל כבר?
הילה טרייבר: לא לא...
גילי בן יקר: לדעתי יש.
הילה טרייבר: לא הוא שואל במועצה.
גילי בן יקר: במועצה אני שואל. אם בטוחים? כי הם ביקשו ממכם בגלל אין להם וועד מקומי,
אבל יישובים שיש להם את הוועד מקומי לא היו צריכים את ההסכמה של המועצה.
פבלו לם: הם לא אישרו ואין לה הטבות. רגע רגע הם רוצים הכנה, על מנת להתקשר עם גורמים
שונים בתחום המועצה. זה גוף שיווקי...
הילה טרייבר: פאבלו זאת לא הבעיה. תקשיב שנייה יכול להיות שמישהו ביקש מהוועד המקומי
והתקדם, בלי לעבור את המדיניות שלנו אבל עדיין...
גילי בן יקר: אני לדוגמא יודע שיש ברשפון אחד. אני יודע את זה.
תמנה שמאלי ברכה: אני חושבת שזה אם זה מקובל על כולם. יש פה משהו מעל ההחלטה אם כן
או לא, כולל כל הבדיקות וכולי. אני חושבת שיש איזה אמירה שנאמרה פה ככה בין המילים, אני
חושבת שאנחנו צריכים לתמוך עקרונית בכל דבר שמקדם פה חקלאות נקודה. עכשיו אם אנחנו
אומרים תחת ההערכה הזאת, אם כולם מסכימים ואני חושבת שכולם מסכימים. תחת ההנחה
הזאת צריך להודיע למשרד הבריאות, שאנחנו חייבים להבטיח את עצמנו ואת הילדים שלנו. זאת
אומרת שאנחנו עושים את כל התשובות, והם מקבלים תשובה.
הילה טרייבר: משרד הבריאות רוצה מכתב מהמועצה, תקשיבי משרד הבריאות כתב כללים
מאוד ברורים למה שנקרא להבטחה של האזור הזה. מי מאבטחים עד כספת מטורפת וגידור עם
גדרות חשמלאים ומה שאת לא רוצה. אין מבחינתם הבטיחו באזור שלהם את הביטחון. הרי
אנחנו מדברים על דברים שהם כאילו קורים, שאף אחד לא יגיד לך שאולי גורם עברייני יתלבש
לך על הנושא הזה. וגם הלמידה ממה שקורה בערבה היא לא בדיוק דומה לחוף השרון, אם כבר
הולכים לכיוון זה.
תמנה שמאלי: נכון אין להם את נתניה.
אנדי וולף: מתי צריך לתת תשובה?
הילה טרייבר: רגע.
צילי סלע: יש אפשרות להחליט שאנחנו נותנים אישור רק לגידול, ואז אנחנו נשארים לגמרי בתוך
האלמנט האחראי.
גילי בן יקר: זה הכי גרוע. זה כמו להגיד, בגידול צריך לשנע צריך פה צריך שמה זה הכי גרוע. אם
את מדברת מבחינת פחד של גורמים העבריינים או דברים כאלה, גידול בלבד זה הכי גרוע.
צילי סלע: לא רגע שנייה אני אסביר למה אני מדברת רק על גידול. כי גידול יושב לנו יחסית מאוד
03276 עמוד 29 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
חזק על הקטע החקלאי, אין כאן בעצם הזיקוק התעשייה השריפה הייבוש אני לא יודעת אני לא
מבינה בזה כלום או קיי.
דובר: וגם את הרווח אין שמה. אז את לא בדיוק מקדמת חקלאים כי קשרת לו יד עכשיו מאחורי
הגב, ואמרת לו אם אתה יכול עם יד קשורה אז בסדר. אז בהצלחה.
דני מנהיים: אולי נגיד את האמת שאנחנו מתלבטים, ומוזמנים גם כן להביא מומחים שיסבירו
לנו.
הילה טרייבר: אבל שוב המומחים מטעמם, זה מומחים שמשלמים להם כסף כדי לגדל. תראו אני
רק אגיד משהו על הזה, הרי גם.. נגיד זה לא היה עובר אצלנו. כמו שגילי אמר זה עבר נגיד אצל
וועד מקומי, וועד מקומי נתן אישור מירב עשתה את הדיון כבר לפני שנה וחצי. והוועד בבצרה
החליט תיאורטית לתמוך בזה. אז הייתה להם בקשה שפנו אליהם והם נתנו תמיכה, והאיש הלך
למשרד הבריאות לבקש.. ונתקע שמה. שהוא יחזור לפה הדיון יהיה בעצם עוד פעם דיון לא
עקרוני, אלא ממש על הבקשה שלו להקים את המקום הזה. אז על פניו תמיד יש לך זמן לדון
ספציפי במקום איפה הוא רוצה להקים את זה, וגם בהקמה עצמה.
צילי סלע: אבל אז אז זה מאוחר מידי, זה בעיני מאוחר מידי.
אלי ברכה: לא הועד מקומי אישר ונניח שהמליאה החליטה שלא, הגיעה לכאן והמליאה לא
תקבל החלטה לא יהיה היתר.
צילי סלע: לא ואתה מאשר כמליאה, אתה מאשר ליכין חקאי כמליאה. הוא יחזור אליך בחזרה
ואז אתה תגיד לו לא. אני מוכן מה שאמרת לי קודם, רק שתגדל אני לא רוצה שיהיה כאן זיקוק
ולא רוצה זה. אבל זה כבר מאוחר מידי.
הילה טרייבר: צילי זה לא מאוחר מידי, אני אומרת להם שאנחנו מאשרים להם להתחיל את
התהליך מול משרד הבריאות. אבל מכיוון שאין לנו את כל הידע אנחנו לא מתחייבים, בסוף
כתוב.
אורלי עמיר: הניסוח חייב להיות הרבה יותר ברור.
הילה טרייבר: אני מדברת על העיקרון.
שוקי ארליך: לא אבל אתם צריכים להציג לנו את המסמך. המסמך מופיע כמוצג פה, זה שני
דברים שונים.
הילה טרייבר: אבל אומר לך גילי שאם אתה מקבל עכשיו החלטה...
שוקי ארליך: אני רוצה להבין מה הוא ביקש, אני שמעתי.
הילה טרייבר: בסדר הוא כרגע ביקש גידול.
גילי בן יקר: דרך אגב הגידול היום לא מוגבל לדונמים, אתה מקבל את זה באופן כללי. לא
מגבילים אותך בדונמים שמה. וכל החברות שמדברות, מדברות ממינימום עשרים דונם עד
מקסימום מאה דונם שתבין מה הסדרי גודל.
03276 עמוד 30 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
צילי סלע: רגע יש כאן נקודה אחרת, סליחה שאני עוצרת. יש כאן נקודה אחרת, אם אנחנו
מאשרים מאשרים משהו עקרוני או קיי אנחנו לא שולטים על המרחב. אנחנו לא יודעים אם הם
ילכו וישכירו את השטח באמצע כפר נטר או באמצע רשפון או... או בקצה ליד נתניה.
מירב קורן: אנחנו הגדרנו את זה רק בשטח ג'.
דובר: ב' וג'.
מירב קורן: ב' וג'. הגדרנו את זה לא בתוך המחנה, אלא בשטח ב' וג'. אתה מבין מה מפריע לי?
בדיוק השיחה שהייתה לנו בימים אחרים. אלה שהוציאו לעשות את הכל חוקי. באים ועושים את
העניין הזה בצורה מוסדרת, אנחנו מערימים עליהם ערמות של קשים. וכל העבריינים
למיניהם ,חוגגים ועושים מה שהם רוצים. אנחנו חייבים רגע אני גם רוצה להגיד על זה משהו.
אנחנו חייבים לעזור לאנשים שפועלים בצורה חוקית, ומנסים להסדיר את הדברים. יש לנו בדרך
תאמיני לי ערימות של קשיים, יהיה להם מאוד קשה להשיג את האישור הזה.
אורלי עמיר: זה לא משנה אנחנו גם צריכים לדאוג לרווחת הציבור.
אלי ברכה: ואם עכשיו טעינו ונכנסנו לשמה לוי או פועל כזה, לקח את החלקה שלו והשכיר
אותה...
גילי בן יקר: הרישיון הוא שמי הוא לא ניתן להעברה, גם אם עושים חוזים או תוכניות...הכל
מסודר לפי החוק.
אורלי עמיר: כמו במחזור של הבקבוקים שקורה ומסבירים המון המון גורמים...אנחנו חייבים
לקחת את זה בחשבון.
מירב קורן: אז מה אתה אומר? שאם יש מישהו עבריין אז כולם צריכים להיענש על זה עכשיו?
מישהו קרא את הטופס הזה?
הילה טרייבר: אני קראתי.
מירב קורן: את מפחדת?
הילה טרייבר: הטופס מאוד לא נותן כללים מאוד ברורים להבטחה וזה. להגיד לך שאני חושבת
שאם יבוא איזה עבריין מלא יודעת מה, ויגיד לחקלאי תקשיב חמוד יפה כתוב פה אבל אנחנו חצי
חצי ואל תבלבל לי את המוח. אני לא יודעת להגיד על זה שום דבר. אני יודעת להגיד, משרד
הבריאות סגר...
מירב קורן: .. לא תעשה עבירות?
הילה טרייבר: לא זה לא קשור לעבירה, זה לא עבירות בנייה. אני אומרת הסיכוי שעבריין יתלבש
על רפת ויגיד לו בוא נעשה חצי חצי, הוא יותר נמוך הוא אפסי. אז הכללים של משרד הבריאות
מאוד מקיפים, ואני כן מסכימה שאני לא בטוחה שאנחנו יכולים להיות... בוא נגיד שאם אנחנו
עושים השוואה בינינו לבין רשויות אחרות, אז אם בדרום השרון חקלאי יכול להקים קאנביס
ובחוף השרון החקלאי שלהם לא, אז אני לא בטוחה כמה זה. רגע לא כי בינינו בגדול זה הרי
03276 עמוד 31 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
הסביבה שלך, אז את יודעת אם את גרה בבצרה וברעננה מותר את גרה ברשפון ובהרצליה מותר
אז את לא ממש רחוקה. זה לא שלעבריינים יש גבולות, לא סליחה זה חוף השרון. אז בגלל זה אני
אומרת שא' אין מספיק מידע, החומר של משרד הבריאות מאוד מקיף מבחינת אבטחה. ודרך אגב
הנושא של העבריינים גם אם נלך לדרום לא נדע אותו, לא נדע אותו. אי אפשר לדעת גם אם
עליהם לא השתלטו, עליך יכולים כן.
גילי בן יקר: הילה אני מבין שהם פנו אליך, בגלל שאין להם שום גוף מאורגן. עד היום לא היו
צריכים לפנות למועצה.
אורלי עמיר: לא למה בתחומים לא פונים ובתחום הזה כן?
גילי בן יקר: בתחום הזה לא צריכים לפנות, ברשפון לא היו צריכים לפנות.
אלי ברכה: אני אקח אותך אחרת. נניח שוועד רשפון או וועד בצרה אישר לחקלאי, ואנחנו
נעשה... של שלושה ארבעה חודשים.. משטרה ונגלה שיש זליגה של גורמים עבריינים.
גילי בן יקר: תמיד זה יכול לא לתת לו את האישור.
אלי ברכה: נראה לך שאנחנו נישב פה וניתן את היתר למישהו לבנות לו...
גילי בן יקר: לא לא אז מה הבעיה?
מירב קורן: אתה רוצה שאני אתן לך דוגמא אמיתית? אתה זוכר את התחנת מעבר בכניסה
לבצרה?
אלי ברכה: שאת היית זו שעצרה אותה.
מירב קורן: נכון ומה בסוף עצר את הדבר הזה?
אלי ברכה: עבריינות.
מירב קורן: או קיי אז יכולת לעצור את זה בסוף מה הבעיה? לא צריך לעשות החלטה עקרונית.
אלי ברכה: ההמלצה שלנו לפחות שלי של הילה, כמו... את הייעוץ המשפטי. ההחלטה שלנו הרצון
שלנו לאפשר להם, לא להגיד להם תחכו עכשיו אנחנו בודקים ותפסידו את הרכבת. לתת להם את
האפשרות הבדיקה, תחת הגנה משפטית נכונה לנו שלא יבואו אלינו.
הילה טרייבר: לא אבל שנייה רגע אפשר לחלק את זה.
אורלי עמיר: לפי מה שכתוב כאן אנחנו לא נוכל לתת איזשהו אישור מסתייג.
הילה טרייבר: שנייה לא לא זה מה שהסתייגות. יש לי שתי הצעות, אחת יכול להיות שאת השלב
הראשוני אנחנו צריכים להשאיר בידיים של הוועד המקומי, ושזה בוועד המקומי. ולקבל החלטה
צבועה לנושא יכין חקאי כי הם חריגים, כי הם באים למועצה ולא הוועד המקומי. ואיפה שאין
וועד מקומי...
03276 עמוד 32 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
שוקי ארליך: אבל הילה אני חושב שבאים למועצה, אני רק לא מבין איך הם יוכלו לממש. הם
צריכים אישור...
הילה טרייבר: כי כשאין וועד מקומי..
שוקי ארליך: לא בעל זכויות הקרקע.
הילה טרייבר: בסדר אין בעלי הזכויות, אין בעלי הזכויות. רגע אני אגיד מה עשינו שהחזרנו
לוועד המקומי, הוועד המקומי אנחנו הוועד המקומי. בסוף מי שאמור לתת את ההיתרים זה
המועצה. כשהוועד המקומי אישר, הוא לא התחייב בשם המועצה לשום דבר. ואז הוועד המקומי
בעם נותן את האישור הראשון, הוועד המקומי נותן את האישור להתקדם. אז אין לנו שום..
בעצם שום לא לסנדל אותנו, זה אחד. זה לגבי הוועדים החקלאים בתוך היישובים. לגבי יכין
חקאי שזה הצעה שנייה כי הצעה ראשונה...
אורלי עמיר: אבל סליחה לגידול אנחנו צריכים גם היתר בנייה?
הילה טרייבר: כן הגידול דורש... שנייה אני רוצה לסיים את הלך המחשבה. להשאיר את הוועד
המקומי בוועד המקומי, ואז אם זה יחזור אלינו נוכל לקבל החלטה ספציפית פר אה זה. ואין לנו
שום התחייבות ולא התחייבנו לאף אחד זה אחד. ולגבי יכין חקאי לכתוב באישור למשרד
הבריאות, שהמועצה מאשרת לו להתחיל הליך מול משרד הבריאות ולהתחיל הליך מול משרד
הבריאות. והיא שומרת לעצמה את הזכות בכפוף לבדיקות אחרות, ואם משרד הבריאות יגיד לא
מתאים לי אז לא מתאים לו
צילי סלע: אני רק רוצה להעיר הערה כאן או קיי? שאני כל הזמן הייתי באיזה פנטזיה שיכין
חקאי זה באזור של נתניה צפון שמה. ועכשיו פבלו אומר לי שזה יותר באזור שלכם של... שאנחנו
מדברים על הנראות של זה או קיי, וזה סוג של כניסה לגוש של חובב צריך לחשוב אם אנחנו... לא
קשור למדיניות.
הילה טרייבר: אבל צילי בגלל זה אני אומרת לקבל אישור עקרוני רק ליכין חקאי, לא החקלאים
האחרים. לא אני אומרת להפך את החקלאים האחרים להשאיר בוועד המקומי, ואז יחזור אלינו
להתחייבות. זה צעד אחד. על יכין חקאי לקבל החלטה שאומרת, המועצה מאשרת עקרונית
הליכה למשרד הבריאות. אבל כפוף לבדיקות שאם יגלו שיש משהו היא לוקחת, היא לא
מתחייבת לאשר את הבקשה להיתר.
אנדי וולף: אני מבין מה שאני מציע פה לאישור... אני תומך בזה התפתחות החקלאות. אבל מה
האינטרס שלנו לאפשר ליכין חקאי?
הילה טרייבר: אני אגיד לך מה זה. אתה לא תוכל בגדול לאשר להם ולא לאשר ליכין חקאי.
אנדי וולף: למה?
הילה טרייבר: ככה כי אם יש להם חקלאים במועצה, אז מה אם הוא לא תושב אז לא מגיע לו?
אז אין זכויות?
שוקי ארליך: רבותי אני מציע להחלטה, אני רוצה להציע להחלטה משהו קצת שונה מהילה ולכן
03276 עמוד 33 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
זה חשוב. אני חושב שאסור לנו לתת את המילה אישור, עכשיו אם זה לא טוב זה בעיה שלהם.
אני מציע שתימסר ליכין חאקי שהיא יכולה בכתב שאין לנו התנגדות , לזה שיכין חקאי מקדמת
את הבקשות שלה. עכשיו אני לא מציע להשתמש במילה אישור, אם חשוב לה אישור אנחנו
קראנו זמן לאשר.
דוברת: אין בעיה שוקי זה אותו דבר.
שוקי ארליך: לא זה ממש לא אותו דבר.
אורלי עמיר: הניסוח חייב לעבור דרך ה... זה חייב להיות נקי מכל ספק.
הילה טרייבר: רגע שוקי שנייה גם אם היה לנו התנגדות לא מספיק.
שוקי ארליך: לא לא עם השלייקס עם השלייקס, לא יהיה המילה אישור פשוט.
פבלו לם: בפסקה האחרונה בסעיף הראשון שמה כתוב, המשבצת של מושב הקיבוץ. לא כתוב
שום דבר לגבי דברים אחרים. אני חושב שאנחנו ואם זה ילך לבית משפט הבקשה של יכין, בית
משפט ייתן לו את האישור ככה אני מעריך. אנחנו צריכים לנסח מבחינה משפטית את התשובה
כך, שמאפשרת לנו להסתייג מהמשך הטיפול אם זה מפריע לנו או אם זה מתנגד לנו.
אלי ברכה: אני רוצה להגיד, אבל אתה לא אומר אם זה לא קיבוץ או מושב אז אנחנו לא נותנים
לו.
פבלו לם: אני הייתי מעדיף שלא אבל מכיוון שלא... מבחינה משפטית...
אלי ברכה: למרות השורה הזאת.
פבלו לם: למרות השורה הזאת אני לא יודע מה החוזק שלה.
אלי ברכה: או קיי הבנתי.
גילי בן יקר: אני יודע שברשפון גם בוועד האגודה וגם בוועד המקומי, אנחנו כותבים שאין לנו
התנגדות שהנ"ל... בהתאם לכל האישורים המקובלים לפי החוק. אבל אנחנו לא יכולים לתת
אישור, אין לנו סמכות לתת אישור.
מאיר דוד: לא לא גילי אם אתה נותן לי אישור בשטח איקס, אתה אומר שאין לך התנגדות. אני
הלכתי השקעתי 200,000 שקל מזמן...
הילה טרייבר: רגע שנייה אני שואלת קודם שאנחנו מקבלים אישור רק על יכין חקאי, ולא על
היישובים בכלל. וגם אז אומרים אין התנגדות לזה, אבל אתה לא...
ברק בן אריה: החלק הראשון כן בגלל שאין להם וועד מקומי, וזה הסבר שהוא הגיוני. לשאר
היישובים פה יש וועד מקומי. החל השני בתור רשות מנהלית, להגיד כן תשמע אתה יכול
להתקדם אבל אני שומר לעצמי את הזכות...
גילי בן יקר: לא אבל לא צריך להגיד את זה, יש לנו זכויות אחר כך לקבלת רישיון לקראת
מכתבים יש אלף ואחד מקומות שאפשר...
03276 עמוד 34 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
ברק בן אריה: לא ואז אתה כבר במעגל אחר אתה במעגל של וועדה מקומית, ויש לזה כללים
אחרים. יש את חוק התכנון והבנייה, ואתה לא יכול סתם לסרב כי אתה לא רוצה שיגדלו
קאנביס. אתה יכול לסרב מסיבות תכנוניות האם תמצא.
אורלי עמיר: עכשיו זה השלב של המדיניות, אחר כך זה כבר לא מדיניות.
ברק בן אריה: בדיוק אחרי זה זה כבר כללים די רגישים.
הילה טרייבר: אתה לא מאשר להם זה גם לא מדיניות. גם אם קיבלת עכשיו החלטה שאתה לא
מאשר ליכין חקאי אז...
ברק בן אריה: לא אני חושב שההחלטה שצריכה להתקבל, זה שאנחנו לא בעמדה כרגע לקבל
החלטה ואנחנו לומדים את הנושא ונקבל החלטה בהמשך.
דוברת: אם את עכשיו מאשרת ליכין חקאי, לא תוכלי להתנגד אחר כך לאחרים.
אלי ברכה: איפה שהוועד המקומי נכנס אמרנו זה עניין של הוועד המקומי, אנחנו כמליאה לא
מקבלים החלטה בעניין הזה ולא מאשרים שום דבר. בסדר מי בעד?
דוברת: מה עם יכין חקאי?
הילה טרייבר: אנחנו לא מאשרים כרגע, אין מדיניות לא יודעים מספיק לא מאשרים.
אלי ברכה: מי בעד ההחלטה?
צילי סלע: אני חושבת שאנחנו צריכים להיות פרקטיים אבל בסדר.
הילה טרייבר: נכון אנחנו נישאר ברמה של הוועדים.
דובר: הוועדים יכולים להתקדם.
הילה טרייבר: נכון זה לא מחייב אותנו, אנחנו כמליאה לא מקבלים החלטה.
דובר: לא אבל אני כן חושב שחשוב לנו שאנחנו, לא קשור ליכין חקאי בייחוד עם נושא המפעל
שיגיע אלינו. כדי לו להקים צוות בדיקה של הנושא.
אלי ברכה: המועצה תקדם בדיקה ובחינה של הנושא הזה,
דובר: של כל המשמעויות שלו.
אלי ברכה: עם כל המשמעויות שלו.
דובר: כן אלי לא לדחות את זה.
הילה טרייבר: אני אומרת לכם שוב, צוות הבדיקה אני קצת חסרת אונים מולו. תגידו מי אתם
חושבים שצריך לעשות צוות בדיקה, כי בשביל לנסוע לחקלאי בערבה זה לא צוות בדיקה.
03276 עמוד 35 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
שרון רומם: הוועדה החקלאית של המועצה התכנסה?
הילה טרייבר: לא אבל השאלה היא שוב, השאלה היא אני אומרת לכם שוב. שאומרים צוות
בדיקה זה נחמד, אני רוצה להבין מי זה צוות הבדיקה.
גילי בן יקר: לדעתי לקחת מישהו בשכר.
הילה טרייבר: לא תקשיב גילי כשאני חיפשתי מישהו בשכר, באות אלי החברות שרוצות להקים
את זה.
גילי בן יקר: לא.
הילה טרייבר: נו אז איזה בדיקה?
גילי בן יקר: לא יודע צריך לשאול במשרד החקלאות, צריך להרים טלפון למשרד החקלאות
לשאול למי מפנים אותנו.
צילי סלע: אפשר לבקש שמישהו מביטחון פנים יבוא להסביר לנו את הסיפור הזה, נשאל עוד
כמה שאלות.
אלי ברכה: לא לא עזבי לבוא, לא נביא את כל האורחים למליאה.
מירב קורן: מה שמטריד אותי בכל הסיפור בכל הדיון הזה עכשיו, זה שזה שאלה פתוחה
שנשארת באוויר שבסוף תיפול עלי ואין לה באמת כלים.
הילה טרייבר: אני ניסיתי לחפש, אני אומרת לכם אין מחלקה כזאת לא במשרד לביטחון פנים לא
במשרד להגנת הסביבה...
גילי בן יקר: ומשר החקלאות ניסית?
אורלי עמיר: אבל עוד שאלה להצעה שלך. אם אנחנו מעבירים את עכשיו חזרה לוועדים, אז
בעצם אנחנו ויתרנו על קביעת המדיניות.
הילה טרייבר: לא..
אורלי עמיר: למה הוועד ייתן להם אישור הם ילכו.. אם אני מבינה נכון אם אני מבינה נכון, הם
יגיעו רק בשלב של היתר הבנייה. והיתר הבנייה זה כללים אחרים, זה לא מדיניות.
תמנה שמאלי: אבל אורלי אם הוועד מחליט לעשות זה, הוא יודע שהוא מקבל תמיכה אבל זה
תלוי בוועד המקומי. כל הבדיקות כל הביטחונות כל ה...
אלי ברכה: אלה שפנו לוועדים מבינים שצריכים לבוא לפה לקבלת היתר בסופו של דבר, ומי
שרוצה יכול להגיד לו שכן.
אורלי עמיר: אבל אתה לא יכול לסרב לקבל היתר, בגלל מדיניות שאתה לא רוצה גידולי קאנביס.
03276 עמוד 36 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
עמיחי ויינברגר: יכול להיות שמישהו יתקוף את זה בדרישות של משרד הבריאות, מה הוא
פתאום צריך אישור המועצה יכול להיות. אבל כרגע זה הנושא.
אורלי עמיר: כרגע נדרש היתר בנייה בשלב הבא נכון?
עמיחי ויינברגר: יישאר לחוות גידול זה דבר אחד...
אורלי עמיר: אז אני אומרת שגם לגידול נדרש היתר.
עמיחי ויינברגר: מה שחשוב שהאישור בא ליישוב המקומי, תאורטית אם היה עכשיו... אולי לא
יכולים לעשות... של המועצה. אבל צריכה להיות החלטה עקרונית, שתהיה מוחבאת כלפי כל
היישובים.
אלי ברכה: אורלי הוועד חתם לתוכניות מכאן ועד הודעה חדשה, לכל מיני אנשים על כל מיני
הסכמות של הוועד. הוועד מסכים הגיע למועצה, המועצה אמרה לא מאשרים.
אורלי עמיר: אבל המועצה רק בהיתר בנייה.
אלי ברכה: אה?
אורלי עמיר: רק בשאלה של ההיתר בנייה.
אלי ברכה: אבל זה אותו עיקרו.
אורלי עמיר: לא אני לא חושבת שזה נכון אני לא חושבת שזה נכון.
אלי ברכה: למה לא?
אורלי עמיר: כי אתה פה נדרש אישור, נותנים לך את כל מרחב שיקול הדעת אתה לא מוגבל.
אתה מוגבל בכללים מנהלים של סבירות של נימוקים, בסדר או קיי. אבל בתכנון ובנייה יש לך
חוקים וכללים שאתה צריך...
הילה טרייבר: לא אורלי יש זמן שלקבל החלטה עקרונית, אנחנו צריכים ללמוד. מה שאנחנו
אומרים עכשיו , לא שולח אותם למועצה החוק שולח ההנחיות לוועד המקומי של היישוב.
אורלי עמיר: אבל אם אנחנו לא באים לוועדים אומרים להם המועצה לא..
הילה טרייבר: נכון כי כרגע לא נדרשים ולא ערוכים לקבל החלטה, וזה בדיוק מה שאומר שוקי.
בואו נלמד... גם בוועד המקומי, אם מישהו עכשיו ביקש הם לא באים אלינו מה אכפת לי שהם
איחרו. אין לנו התחייבות לכלום, הלכו כבר היו ברשפון כבר היו בבצרה מה אכפת לי שהם הלכו
לשמה? התחייבתי להם על משהו?
אורלי עמיר: לא צריך ליידע את הוועדים על כך שהיכולת שהמועצה עושה את הבדיקה...
הילה טרייבר: כרגע לא.
שוקי ארליך: כרגע נעשה את הבדיקות. בואי נמצא קודם כל, אדם שאנחנו יכולים להעסיק אותו
03276 עמוד 37 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
ואז הוא יכול גם לבקר בוועדים הכל. אני לפחות לשאול חבר שלי שעובד ב...מומחה צבאי שהם
נעזרו בו.
הילה טרייבר: יש אם אתה מקליד בגוגל מחפש, יש לך את אלה שעוזרים לך להגיש את הבקשות.
גילי בן יקר: לא זה משהו אחר.
שרון רומם: יכין חקאי זה חברה שיש לה פרדסים ובתי אריזה להדרים. היא צריכה להציג
איזשהו רישיון עם מישהו שיש לו את המומחיות לגדל את זה?
הילה טרייבר: לא לא היא גם לא צריכה עצים, לא היא החקלאי. תקשיב למפעל במלא צריך
רישיון עסק. לגידול לא צריך רישיון עסק, אבל צריך היתר בנייה. אבל זה לא השאלה בכלל, כרגע
מה שאנחנו מקבלים החלטה...
שרון רומם: לא אני אומר אם הם באים עם מישהו שהוא מקצועי שהוא...
הילה טרייבר: זה לא רלוונטי זה לא רלוונטי, השאלות ישאלו אותם שאלות.
אלי ברכה: אם האיש מקצוע הזה מרוויח כסף מהקמת חוות...
שוקי ארליך: לא בדיוק צריך למצוא מישהו עם שטח צבאי.
הילה טרייבר: כן. תקשיבו משהו קצר, סגרנו את הישיבה סיימנו מליאה המליאה נגמרה.
פבלו לם: בנושא התקנון שהאסיפה כללית. כתוב תקנון חברה למחזור, לא כתוב מה לא כתוב
איזה הצעה יש על מה? על שינויים על מה.?
הילה טרייבר: רגע מה שקרה בתקנון, זה שלחברה יש תקנון והיום תקנונים שמשרד הפנים
מחייב אותם. בגדול כל מה שעשינו זה התאמנו את התקנון של החברה, למה שמשרד הפנים
ביקש שיהיה כתוב בה. אין שמה...
עמיחי ויינברגר: זו הסדרה של משרד הפנים שבא ואומר, אני רואה את התקנונים...
פבלו לם: אני מבין את זה, אני רק רוצה לדעת מה היה קודם מה היה אחר כך. מה השתנה.
הילה טרייבר: כי פבלו אי אפשר לעשות סימון, קודם כל עשינו את הדיון הזה כבר חמש עשרה
פעם קודמים. התחלנו את זה לפני שלוש שנים. בעצם התקנון הקיים הישן...
דובר: הילה יש שינוי במהות?
הילה טרייבר: לא במהות אין שינוי. יש התייחסות לוועדת מכרזים איך קיימת וועדת ביקורת,
ועמיחי יכול לתת על זה יותר רקע. בגדול זה לא שלקחנו תקנון ועשינו לו מחיקות, היה לנו תקנון
ישן הם אמרו לנו התקנון ההוא לא תקף. במהות אין שום שינוי החברה נשארה להתעסק באותם
נושאים. פשוט הדבר היחיד שהשתנה זה נוסח איך שהם כתבו את זה, לצורך העניין היה...
עמיחי ויינברגר: תקנון סטנדרטי.
03276 עמוד 38 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
הילה טרייבר: זה תקנון סטנדרטי של משרד הפנים.
פבלו לם: אני מקבל את זה שצדקתי וצריך לעשות אותו. האם זה משנה משהו את התקנון הישן?
כי אחרת צריך להצביע על שני הדברים.
עמיחי ויינברגר: בעבר לא היה רשום בתקנון שצריך לעבוד לפי מכרזים. אבל החברה עובדת לפי
מכרזים, כי מה אפשר לעשות זה החיים וזה פשוט משקף את המציאות של החברה היום.
פבלו לם: אני מציע מכיוון שהשעה כבר מאוחרת..
אלי ברכה: מה יצא מזה...
ברק בן אריה: לפי מה שאתם אומרים, ויתקנו אותי אם אני אומר לא נכון. במהות לא השתנה
כלום, אם יש תוספות או שינויים זה דרישות חוקיות שגם ככה אתה לא יכול להגיד עליהם לא.
זה נכון?
הילה: המנכ"ל פורש בהתפטרות כעבור 60 יום, מיום מסירת כתב ההתפטרות.
פבלו לם: הילה לא ביקשתי שאת תגיד כל סעיף... כבר היינו בסיפור הזה פעם אחת.
הילה טרייבר: פבלו זה בעצם שאני אתן לך את שני התקנונים ואתה תעשה השוואה, כי הם לא
דומים. מה שדומה זה המהות של החברה במה היא מתעסקת. זה לא ששיניתי שני סעיפים זה
לא. התקנון הקודם הוא דף, שכתוב הקמת החברה. אני יכולה לשלוח את שני התקנונים לקרוא.
פבלו לם: אחרים לא רוצים זכותם אני רוצה את זה.
הילה טרייבר: בסדר.
מירב קורן: זה בדיוק מה שאני רוצה להציע, תמיד לשלוח את הקודם. מי שעושה שיעורי בית
שיהיה לו לבריאות מי שזה... סבבה.
אלי ברכה: מי בעד נו מה?
הילה טרייבר: או קי אחד שתיים שלוש ארבע חמש שש שבע שמונה תשע, תשע בעד.
אלי ברכה: נגד נמנע?
הילה טרייבר: נגד נמנע? שתיים שתיים.
אלי ברכה: ושלוח לפבלו ולמי שרוצה.
הילה טרייבר: תשלח לכולם.
תמנה שמאלי: לא אני לא יודעת על מה מצביעים, לוקח לי זמן להבין אני מצטערת.
הילה טרייבר: רגע עוד דבר אחד, ישיבה הבאה אפשר ללכת גילי זה לא ישיבה. מליאה הבאה
וועדות ביקורת ביישובים ועוד דירקטורים. יש יישובים שעוד לא הביאו לי וועדות ביקורת, אה
אם אתה יכולים לזרז.
03276 עמוד 39 מתוך 40 נ.ג
חוף השרון מליאה מס' ישיבה 6 24/03/2019
דוברת: איזה יישובים לא הביאו?
הילה טרייבר: לא הביאו לי כרגע יש לי מבצרה מבני ציון ומחרוצים.
דובר: בתשיעי לאפריל אנחנו עושים טקס פתיחה...
דוברת: של הגאון מעפולה.
דובר: כולם בשעה שתיים וחצי מוזמנים.
סוף הקלטה!
03276 עמוד 40 מתוך 40 נ.ג